top of page
חיפוש

חמאס משנה אסטרטגיה: המאבק על עזה והנהגת הפלסטינים

Eran Lahav
לפני 7 ימים
זמן קריאה 5 דקות












בראיון לערוץ "אל־ערבי" קרא ח'ליל אלחיה, מנהיג חמאס ליו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס לקיים עמו פגישה ישירה כדי "לארגן מחדש את הבית הפלסטיני" ולגבש עמדה לאומית מאוחדת.


הקריאה לאבו מאזן - הרבה מעבר לפיוס



במקביל הוא קרא ליישום מלא של מפת הדרכים לעתיד עזה, דרש מהמתווכות ומהמדינות הערבות להפעיל לחץ על ישראל והתייחס לבחירות הפלסטיניות ולצורך בהסדרת היחסים בתוך המערכת הפלסטינית.

על פניו, מדובר בשפה של פיוס ואחדות.


אולם המונח "ארגון מחדש של הבית הפלסטיני" טומן בחובו שאלה רחבה הרבה יותר: מי יהיה חלק מהבית הזה, ומה יהיה מקומו של כל אחד מהכוחות הפוליטיים בתוכו.


מבחינת חמאס, אחדות אינה יכולה להתבסס על חזרתה של הרשות לעזה תוך הוצאת חמאס מהמערכת.



להפך.



היא מבקשת להפוך את עצם נוכחותה הפוליטית לעובדה שאי אפשר לעקוף.



לכן הקריאה לאבו מאזן היא גם ניסיון לפתוח מחדש את שאלת חלוקת הכוח בין חמאס לפת"ח, את מעמד אש"ף ואת המבנה הפוליטי שייצג את הפלסטינים לאחר המלחמה.


זהו למעשה מאבק על השאלה מי יגדיר את הזירה הפלסטינית ביום שאחרי.


חמאס מבינה שהשליטה יכולה להשתנות


הנחת היסוד של חמאס משתנה.


בעבר, הדרך המרכזית להבטיח השפעה הייתה שליטה ברצועה. כיום, ייתכן שהארגון מבין כי שליטה ישירה אינה בהכרח תנאי הכרחי להמשך השפעתו.


חמאס יכולה לנסות לעבור ממודל של שליטה למודל של השפעה.


המעבר הזה יכול להתבסס על כמה מנופים: השתתפות במערכת הפוליטית, נוכחות בבחירות, שמירה על בסיס התמיכה ברחוב הפלסטיני, קשרים עם גורמים אזוריים ובינלאומיים ושימור תשתיות ארגוניות ביהודה ושומרון.


זהו שינוי משמעותי.



חמאס אינה חייבת להחזיק במשרד ממשלתי כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות. היא אינה חייבת לנהל את השירותים האזרחיים כדי להשפיע על הרחוב. והיא אינה חייבת לשלוט בכל הרצועה כדי להמשיך ולהיות שחקן מרכזי במערכת הפלסטינית.



הבחירות: ההזדמנות הפוליטית של חמאס

הבחירות הפלסטיניות המתוכננות מוסיפות נדבך מרכזי למהלך.


אם הבחירות יתקיימו, חמאס תרצה להגיע אליהן ככוח פוליטי מוכר ולא כארגון שמעמדו נקבע מראש מחוץ למערכת.


זו הסיבה שהשיח על "אחדות לאומית" מקבל משמעות נוספת.


חמאס מבקשת לבסס את הטענה שלא ניתן לקיים פיוס פלסטיני אמיתי באמצעות עקיפתה.

מבחינתה, השתתפות בתהליך הפוליטי יכולה להעניק לה שלושה דברים: לגיטימציה ציבורית, נוכחות מוסדית ויכולת להשפיע על קבלת ההחלטות.


אלחיה התייחס גם למגעים שקיימה חמאס עם גורמים אמריקניים וטען כי במהלך השנה הנוכחית ובשנה שעברה התקיימו יותר מארבע פגישות כאלה.


מבחינת חמאס, עצם קיומו של ערוץ מול גורמים אמריקניים הוא בעל משמעות פוליטית.


אין פירוש הדבר שהאמריקנים מקבלים את עמדות חמאס או מסכימים לעתידה של התנועה כפי שהיא מבקשת להציג אותו.


אולם עבור חמאס, העובדה שנציגיה נמצאים במגע ישיר עם גורמים בממשל האמריקני מאפשרת לה להציג את עצמה כשחקן שאי אפשר לעקוף לחלוטין.


המסר שלה מופנה לא רק לוושינגטון. הוא מופנה גם לרשות הפלסטינית, למצרים, לקטר ולמדינות ערביות נוספות: כאשר מעצבים את עתיד עזה, צריך לקחת בחשבון גם את חמאס.


מבחינת הארגון, זהו הישג פוליטי בפני עצמו.


במקביל למהלך הפוליטי, חמאס ממשיכה לראות ביהודה ושומרון זירה מרכזית במאבק על עתיד המערכת הפלסטינית.



הסיבה לכך ברורה.


הרשות הפלסטינית היא לא רק המתחרה הפוליטית של חמאס. היא גם המסגרת שאמורה, בתרחישים מסוימים, לקבל אחריות מחודשת על עזה.


לכן מבחינת חמאס, היחלשות הרשות ביהודה ושומרון יכולה לשרת מטרה רחבה יותר: למנוע ממנה לבסס את עצמה כאלטרנטיבה הפלסטינית היחידה.


במשך שנים הפעילה חמאס תשתיות מחוץ לשטחי הרשות, ובכללן תשתיות שישבו בטורקיה.


אחת הדמויות המרכזיות במערך זה הייתה סאלח אל־עארורי, שעמד בראש מה שכונה "מטה הגדה" של חמאס.


המטה נועד לקדם פעילות של הארגון בגדה באמצעות פעילים שהכירו את השטח ואת החברה הפלסטינית המקומית.


לאחר הרחקתו של אל־עארורי מטורקיה, ולאחר חיסולו בביירות בינואר 2024, המשיכו גורמים בכירים בחמאס לשמור על קשרים ונוכחות בטורקיה.


דיווחים עדכניים מצביעים על חזרה של גורמים בכירים בחמאס לפעילות מטורקיה ועל חשיבותה המחודשת של איסטנבול עבור הנהגת הארגון.פ


מבחינת ישראל, המשמעות היא שהמערכה מול חמאס אינה מתנהלת רק ברצועה.



חלק ממנה מתנהל הרחק משדה הקרב.


אם עזה תיכנס למסגרת הסכמית חדשה והרשות הפלסטינית תנסה לחזור לרצועה, יהודה ושומרון עשויה להפוך לזירת המבחן המרכזית של המערכת הפלסטינית.


הסיבה לכך היא שחמאס אינה מתמודדת שם רק מול ישראל.


היא מתמודדת גם מול הרשות.



כל פיגוע, התבססות של תשתית טרור או גל הסלמה ביהודה ושומרון יכול לפגוע בישראל, אך במקביל גם להציג את הרשות כמי שאינה מסוגלת לשלוט בשטח.


מבחינת חמאס, זו יכולה להיות משוואה נוחה.


ככל שהרשות מתקשה לשמור על יציבות, כך קל יותר לחמאס לטעון כי היא אינה יכולה להיות המסגרת הפלסטינית היחידה.


במובן הזה, יהודה ושומרון היא לא רק זירה ביטחונית.

היא זירה פוליטית.


הקשר הטורקי מוסיף שכבה נוספת למערכה.


טורקיה ממשיכה להחזיק בקשרים עם הנהגת חמאס, ומעמדה מאפשר לארגון לשמור על ערוץ מדיני באזור בעל חשיבות אסטרטגית.


ההתמודדות עם פעילות חמאס מטורקיה אינה רק שאלה של סיכול תשתיות. היא מחייבת התמודדות עם מדינה בעלת משקל אזורי ועם מערכת יחסים מורכבת בין אנקרה, וושינגטון וירושלים.


כתוצאה מכך, המערכה מול חמאס מתרחבת מעבר לגבולות ישראל והרשות הפלסטינית.


היא מתנהלת גם באנקרה, בדוחא, בקהיר ובוושינגטון.


המלחמה שינתה את מאזן הכוחות בין ישראל, חמאס והרשות הפלסטינית, אך היא לא פתרה את שאלת הנהגת הזירה הפלסטינית.



מצד אחד, הרשות הפלסטינית מבקשת לבסס את עצמה כמסגרת השלטונית והמדינית המרכזית.


מצד שני, חמאס מבקשת למנוע מצב שבו היא תישאר מחוץ למערכת שתיקבע.


הפער בין שני הצדדים אינו רק בשאלת השליטה בעזה.הוא נוגע לשאלה מי ייצג את הפלסטינים, מי יקבע את סדר היום הלאומי, מי ישפיע על הרחוב הפלסטיני ומי יוכל לטעון שהוא מייצג את הפלסטינים במשא ומתן מול ישראל והקהילה הבינלאומית.


חמאס מבינה כי ייתכן שלא תוכל לחזור למודל הישן של שליטה ישירה בעזה. אבל היא אינה מוכנה לוותר על השפעה. וזה ההבדל המרכזי.



אם חמאס תצליח להשתלב מחדש במערכת הפוליטית, לשמר את בסיס התמיכה שלה ולהמשיך להחזיק במנופי השפעה ביהודה ושומרון ומחוצה לה, היא עשויה להמשיך להיות גורם מרכזי בזירה הפלסטינית גם ללא שליטה ישירה ברצועה.

👈ספרו החדש של ערן להב - קוד הג'יהאד - הספר שחושף את הרעיון שמאחורי דאעש, אל-קאעידה, א-שבאב, אל-ג'ולאני ועוד. גלו את הקוד עכשיו כאן 











👈 הכירו את המדיניות האיראנית האזורית - "היצואן- מרכזיותו של קאסם סולימאני במדיניות האיראנית האזורית", הספר הראשון מסוגו העוסק בקאסם סולימאני ומרכזיותו במדיניות האיראנית האזורית וכיצד היא משפיעה על ביטחונה של ישראל.



👈 כנסו לכאן: המסמך החשוב ביותר להבנת המלחמה הרב-זירתית נגד ישראל

















איראן לא רק מממנת טרור - היא בונה מודלים כלכליים



מאחורי חזבאללה עומדת תפיסה אסטרטגית ברורה: ליצור ארגון שמסוגל לממן את עצמו דרך רשתות הברחה, סחר בסמים והלבנת הון - ובכך להפוך לזרוע השפעה יציבה, עצמאית ורווחית של טהראן.

„הקרטל השיעי” חושף כיצד איראן טיפחה מערכת נרקו־טרור מתוחכמת, שבה אידיאולוגיה מהפכנית נפגשת עם קרטלי פשיעה גלובליים - כדי לממן כוח צבאי, להרחיב השפעה אזורית ולפעול מתחת לרדאר הבינלאומי.



זה לא רק סיפור על חזבאללה. זו הצצה למנגנון שמאפשר לאיראן להקרין כוח דרך כסף, סמים ורשתות חשאיות.



👈רוצה להבין איך נראית אסטרטגיית טרור מודרנית מאחורי הקלעים? לחץ כאן ורכוש את הספר עכשיו - ותגלה את מה שרוב האנשים לא רואים.













👈כל העדכונים על כל מה שקורה סביבנו במזרח התיכון - בערוץ הטלגרם של מבטרור





👈לקבלת ייעוץ לעסקים שלכם בנוגע לדיסאינפורמציה, פייק ניוז - צרו קשר עכשיו עם ערן להב 👇



🎯רוצה לראות איך נראית מלחמת מידע אמיתית?



🎯דע את האמת, לפני שמישהו ישכתב אותה בשבילך.



👈 צור קשר כאן












הרשות הפלסטינית, חמאס, אבו מאזן, ישראל, פלסטינים, מחמוד עבאס, טרור, יהודה ושומרון

בראיון לערוץ "אל־ערבי" קרא ח'ליל אלחיה, מנהיג חמאס ליו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס לקיים עמו פגישה ישירה כדי "לארגן מחדש את הבית הפלסטיני" ולגבש עמדה לאומית מאוחדת.

הקריאה לאבו מאזן - הרבה מעבר לפיוס


במקביל הוא קרא ליישום מלא של מפת הדרכים לעתיד עזה, דרש מהמתווכות ומהמדינות הערבות להפעיל לחץ על ישראל והתייחס לבחירות הפלסטיניות ולצורך בהסדרת היחסים בתוך המערכת הפלסטינית.

על פניו, מדובר בשפה של פיוס ואחדות.

אולם המונח "ארגון מחדש של הבית הפלסטיני" טומן בחובו שאלה רחבה הרבה יותר: מי יהיה חלק מהבית הזה, ומה יהיה מקומו של כל אחד מהכוחות הפוליטיים בתוכו.

מבחינת חמאס, אחדות אינה יכולה להתבסס על חזרתה של הרשות לעזה תוך הוצאת חמאס מהמערכת.


להפך.


היא מבקשת להפוך את עצם נוכחותה הפוליטית לעובדה שאי אפשר לעקוף.


לכן הקריאה לאבו מאזן היא גם ניסיון לפתוח מחדש את שאלת חלוקת הכוח בין חמאס לפת"ח, את מעמד אש"ף ואת המבנה הפוליטי שייצג את הפלסטינים לאחר המלחמה.

זהו למעשה מאבק על השאלה מי יגדיר את הזירה הפלסטינית ביום שאחרי.

חמאס מבינה שהשליטה יכולה להשתנות

הנחת היסוד של חמאס משתנה.

בעבר, הדרך המרכזית להבטיח השפעה הייתה שליטה ברצועה. כיום, ייתכן שהארגון מבין כי שליטה ישירה אינה בהכרח תנאי הכרחי להמשך השפעתו.

חמאס יכולה לנסות לעבור ממודל של שליטה למודל של השפעה.

המעבר הזה יכול להתבסס על כמה מנופים: השתתפות במערכת הפוליטית, נוכחות בבחירות, שמירה על בסיס התמיכה ברחוב הפלסטיני, קשרים עם גורמים אזוריים ובינלאומיים ושימור תשתיות ארגוניות ביהודה ושומרון.

זהו שינוי משמעותי.


חמאס אינה חייבת להחזיק במשרד ממשלתי כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות. היא אינה חייבת לנהל את השירותים האזרחיים כדי להשפיע על הרחוב. והיא אינה חייבת לשלוט בכל הרצועה כדי להמשיך ולהיות שחקן מרכזי במערכת הפלסטינית.


הבחירות: ההזדמנות הפוליטית של חמאס

הבחירות הפלסטיניות המתוכננות מוסיפות נדבך מרכזי למהלך.

אם הבחירות יתקיימו, חמאס תרצה להגיע אליהן ככוח פוליטי מוכר ולא כארגון שמעמדו נקבע מראש מחוץ למערכת.

זו הסיבה שהשיח על "אחדות לאומית" מקבל משמעות נוספת.

חמאס מבקשת לבסס את הטענה שלא ניתן לקיים פיוס פלסטיני אמיתי באמצעות עקיפתה.

מבחינתה, השתתפות בתהליך הפוליטי יכולה להעניק לה שלושה דברים: לגיטימציה ציבורית, נוכחות מוסדית ויכולת להשפיע על קבלת ההחלטות.

אלחיה התייחס גם למגעים שקיימה חמאס עם גורמים אמריקניים וטען כי במהלך השנה הנוכחית ובשנה שעברה התקיימו יותר מארבע פגישות כאלה.

מבחינת חמאס, עצם קיומו של ערוץ מול גורמים אמריקניים הוא בעל משמעות פוליטית.

אין פירוש הדבר שהאמריקנים מקבלים את עמדות חמאס או מסכימים לעתידה של התנועה כפי שהיא מבקשת להציג אותו.

אולם עבור חמאס, העובדה שנציגיה נמצאים במגע ישיר עם גורמים בממשל האמריקני מאפשרת לה להציג את עצמה כשחקן שאי אפשר לעקוף לחלוטין.

המסר שלה מופנה לא רק לוושינגטון. הוא מופנה גם לרשות הפלסטינית, למצרים, לקטר ולמדינות ערביות נוספות: כאשר מעצבים את עתיד עזה, צריך לקחת בחשבון גם את חמאס.

מבחינת הארגון, זהו הישג פוליטי בפני עצמו.

במקביל למהלך הפוליטי, חמאס ממשיכה לראות ביהודה ושומרון זירה מרכזית במאבק על עתיד המערכת הפלסטינית.


הסיבה לכך ברורה.

הרשות הפלסטינית היא לא רק המתחרה הפוליטית של חמאס. היא גם המסגרת שאמורה, בתרחישים מסוימים, לקבל אחריות מחודשת על עזה.

לכן מבחינת חמאס, היחלשות הרשות ביהודה ושומרון יכולה לשרת מטרה רחבה יותר: למנוע ממנה לבסס את עצמה כאלטרנטיבה הפלסטינית היחידה.

במשך שנים הפעילה חמאס תשתיות מחוץ לשטחי הרשות, ובכללן תשתיות שישבו בטורקיה.

אחת הדמויות המרכזיות במערך זה הייתה סאלח אל־עארורי, שעמד בראש מה שכונה "מטה הגדה" של חמאס.

המטה נועד לקדם פעילות של הארגון בגדה באמצעות פעילים שהכירו את השטח ואת החברה הפלסטינית המקומית.

לאחר הרחקתו של אל־עארורי מטורקיה, ולאחר חיסולו בביירות בינואר 2024, המשיכו גורמים בכירים בחמאס לשמור על קשרים ונוכחות בטורקיה.

דיווחים עדכניים מצביעים על חזרה של גורמים בכירים בחמאס לפעילות מטורקיה ועל חשיבותה המחודשת של איסטנבול עבור הנהגת הארגון.פ

מבחינת ישראל, המשמעות היא שהמערכה מול חמאס אינה מתנהלת רק ברצועה.


חלק ממנה מתנהל הרחק משדה הקרב.

אם עזה תיכנס למסגרת הסכמית חדשה והרשות הפלסטינית תנסה לחזור לרצועה, יהודה ושומרון עשויה להפוך לזירת המבחן המרכזית של המערכת הפלסטינית.

הסיבה לכך היא שחמאס אינה מתמודדת שם רק מול ישראל.

היא מתמודדת גם מול הרשות.


כל פיגוע, התבססות של תשתית טרור או גל הסלמה ביהודה ושומרון יכול לפגוע בישראל, אך במקביל גם להציג את הרשות כמי שאינה מסוגלת לשלוט בשטח.

מבחינת חמאס, זו יכולה להיות משוואה נוחה.

ככל שהרשות מתקשה לשמור על יציבות, כך קל יותר לחמאס לטעון כי היא אינה יכולה להיות המסגרת הפלסטינית היחידה.

במובן הזה, יהודה ושומרון היא לא רק זירה ביטחונית. היא זירה פוליטית.

הקשר הטורקי מוסיף שכבה נוספת למערכה.

טורקיה ממשיכה להחזיק בקשרים עם הנהגת חמאס, ומעמדה מאפשר לארגון לשמור על ערוץ מדיני באזור בעל חשיבות אסטרטגית.

ההתמודדות עם פעילות חמאס מטורקיה אינה רק שאלה של סיכול תשתיות. היא מחייבת התמודדות עם מדינה בעלת משקל אזורי ועם מערכת יחסים מורכבת בין אנקרה, וושינגטון וירושלים.

כתוצאה מכך, המערכה מול חמאס מתרחבת מעבר לגבולות ישראל והרשות הפלסטינית.

היא מתנהלת גם באנקרה, בדוחא, בקהיר ובוושינגטון.

המלחמה שינתה את מאזן הכוחות בין ישראל, חמאס והרשות הפלסטינית, אך היא לא פתרה את שאלת הנהגת הזירה הפלסטינית.


מצד אחד, הרשות הפלסטינית מבקשת לבסס את עצמה כמסגרת השלטונית והמדינית המרכזית.

מצד שני, חמאס מבקשת למנוע מצב שבו היא תישאר מחוץ למערכת שתיקבע.

הפער בין שני הצדדים אינו רק בשאלת השליטה בעזה.הוא נוגע לשאלה מי ייצג את הפלסטינים, מי יקבע את סדר היום הלאומי, מי ישפיע על הרחוב הפלסטיני ומי יוכל לטעון שהוא מייצג את הפלסטינים במשא ומתן מול ישראל והקהילה הבינלאומית.

חמאס מבינה כי ייתכן שלא תוכל לחזור למודל הישן של שליטה ישירה בעזה. אבל היא אינה מוכנה לוותר על השפעה. וזה ההבדל המרכזי.


אם חמאס תצליח להשתלב מחדש במערכת הפוליטית, לשמר את בסיס התמיכה שלה ולהמשיך להחזיק במנופי השפעה ביהודה ושומרון ומחוצה לה, היא עשויה להמשיך להיות גורם מרכזי בזירה הפלסטינית גם ללא שליטה ישירה ברצועה. 👈ספרו החדש של ערן להב - קוד הג'יהאד - הספר שחושף את הרעיון שמאחורי דאעש, אל-קאעידה, א-שבאב, אל-ג'ולאני ועוד. גלו את הקוד עכשיו כאן 



👈 הכירו את המדיניות האיראנית האזורית - "היצואן- מרכזיותו של קאסם סולימאני במדיניות האיראנית האזורית", הספר הראשון מסוגו העוסק בקאסם סולימאני ומרכזיותו במדיניות האיראנית האזורית וכיצד היא משפיעה על ביטחונה של ישראל.







איראן לא רק מממנת טרור - היא בונה מודלים כלכליים


מאחורי חזבאללה עומדת תפיסה אסטרטגית ברורה: ליצור ארגון שמסוגל לממן את עצמו דרך רשתות הברחה, סחר בסמים והלבנת הון - ובכך להפוך לזרוע השפעה יציבה, עצמאית ורווחית של טהראן.

„הקרטל השיעי” חושף כיצד איראן טיפחה מערכת נרקו־טרור מתוחכמת, שבה אידיאולוגיה מהפכנית נפגשת עם קרטלי פשיעה גלובליים - כדי לממן כוח צבאי, להרחיב השפעה אזורית ולפעול מתחת לרדאר הבינלאומי.


זה לא רק סיפור על חזבאללה. זו הצצה למנגנון שמאפשר לאיראן להקרין כוח דרך כסף, סמים ורשתות חשאיות.


👈רוצה להבין איך נראית אסטרטגיית טרור מודרנית מאחורי הקלעים? לחץ כאן ורכוש את הספר עכשיו - ותגלה את מה שרוב האנשים לא רואים.




👈כל העדכונים על כל מה שקורה סביבנו במזרח התיכון - בערוץ הטלגרם של מבטרור



👈לקבלת ייעוץ לעסקים שלכם בנוגע לדיסאינפורמציה, פייק ניוז - צרו קשר עכשיו עם ערן להב 👇


🎯רוצה לראות איך נראית מלחמת מידע אמיתית?


🎯דע את האמת, לפני שמישהו ישכתב אותה בשבילך.


👈 צור קשר כאן



הרשות הפלסטינית, חמאס, אבו מאזן, ישראל, פלסטינים, מחמוד עבאס, טרור, יהודה ושומרון


 
 
 

תגובות


צור קשר

תודה רבה!

bottom of page