.png){kind=logo}
הרשות הפלסטינית במשבר: האם ישראל צריכה להחליש או לייצב אותה?
ההתפתחויות האחרונות בזירה הפלסטינית מציגות תמונה מורכבת הרבה יותר מהנרטיב הפשוט של עימות בין ישראל לחמאס. מצד אחד, סקרי דעת קהל מעידים על שחיקה משמעותית באמונה בניצחון חמאס ועל עלייה בנכונות לפנות למשא ומתן ולפתרונות מדיניים. מצד שני, הרשות הפלסטינית מתמודדת עם ביקורת חריפה מבפנים ומבחוץ, ונראה שהיא מתקשה לבצע את השינויים שארצות הברית דורשת ממנה.
במקביל, בישראל גובר החשש מתרחיש קיצוני נוסף: האפשרות שבמצב של משבר חמור, חלק מאנשי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים יפנו את נשקם נגד ישראל.
אחת ההתפתחויות החריגות היא דבריו של מונדהיר אל-חייק, דובר פת"ח ברצועת עזה, בריאיון לתחנת הרדיו הפלסטינית עלאם. לדבריו, הרשות הפלסטינית לא הפסיקה את תשלומי המשכורות לאסירים, לפצועים ולמשפחות ההרוגים, למרות הדרישה האמריקנית לשנות את מנגנון התשלומים.
המשמעות אינה רק בהמשך התשלומים, אלא גם באופן שבו תיאר אל-חייק את הניסיון למצוא מסלולים חלופיים להעברת הכספים. הוא הסביר שבמקרים מסוימים נעשה שימוש בייפויי כוח, המאפשרים לאנשים ביהודה ושומרון לקבל תשלום בשם אדם הנמצא בעזה ולהעביר את הכסף אליו. כך נוצר מנגנון שמטרתו לשמר את זרימת הכספים גם כאשר המסלול הרשמי מוגבל.
נוסף על כך, סקרי דעת הקהל האחרונים מצביעים על שינוי מהותי בתודעה הפלסטינית. האמונה כי חמאס מוביל את הפלסטינים לניצחון פחתה משמעותית: התמיכה וחוסר האמון בניצחון חמאס ירדו מרמות גבוהות בראשית המלחמה לכ־20% בלבד. במקביל, יותר פלסטינים מביעים נכונות למשא ומתן ולפתרון מדיני.
הציבור הפלסטיני מודע למחיר הכבד של המאבק המזוין, אך אינו מוכן בהכרח לוותר על עקרונות ההתנגדות. רבים מתנגדים לפירוק חמאס מנשקו, אף כשהם מודים בכישלון האסטרטגי של המאבק. ברשות הפלסטינית עצמה יש משבר לגיטימציה עמוק: חלק גדול מהציבור רואה בה נטל, ורוב גדול מאמין שקיימת שחיתות במוסדותיה.
בהקשר זה, הבחירות שהכריזה הרשות לנובמבר 2026 עשויות לשמש כניסיון להציג התחדשות פוליטית, אך גם הן עומדות בפני אתגרים משמעותיים: סוגיית השתתפות חמאס, ההצבעה במזרח ירושלים, הפיצול בתוך פת"ח והחשש מתוצאות שלא יהיו בשליטת ההנהגה הנוכחית.
במקביל למאבקים הפוליטיים הפנימיים במערכת הפלסטינית, מתפתח בישראל שיח ביטחוני מדאיג סביב האפשרות שמנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית ישנו את כיוונם. נכון לעכשיו אין סימנים לכך שהרשות מתכוננת לעימות כולל עם ישראל, אך עצם האפשרות של תרחיש כזה בעת משבר מחייבת את ישראל לשקול מחדש את ההנחה שמנגנוני הרשות ימשיכו לשמש כגורם מייצב ביהודה ושומרון.
מכאן עולה אחת הדילמות האסטרטגיות המורכבות ביותר שמול ישראל כיום: האם להפעיל לחץ על הרשות כדי לכפות שינוי, גם במחיר של החלשתה, או דווקא לסייע לה לשרוד ולהתחזק כדי למנוע את הוואקום שעלול להיווצר בעקבות קריסתה?
קריסת הרשות אינה בהכרח משרתת את האינטרס הישראלי. היעלמותו של גורם שלטוני מרכזי עלולה ליצור ואקום ביטחוני ופוליטי שבו חמאס וארגונים חמושים נוספים יוכלו להרחיב את פעילותם. במצב כזה, ישראל עלולה להתמודד לא מול מערכת שלטונית אחידה שניתן להשפיע עליה, אלא מול ריבוי מוקדי כוח, מיליציות ותשתיות טרור המתחרות על השליטה בשטח.
תרחיש זה עלול להיות חמור במיוחד אם חלק מאנשי מנגנוני הביטחון של הרשות, המחזיקים בניסיון מבצעי, בהכשרה ובגישה לאמצעי לחימה, יחליטו לפרוש מהמנגנון, להצטרף לארגונים חמושים או לפעול באופן עצמאי. כך עלולה להתרחש "זליגה" של יכולות ביטחוניות ממערכת ממוסדת אל תוך ארגוני טרור.
עם זאת, גם האפשרות ההפוכה אינה פשוטה. שימור הרשות במתכונתה הנוכחית אינו פתרון אסטרטגי כשלעצמו. גוף שלטוני הסובל ממשבר לגיטימציה עמוק, משחיתות, מחוסר אמון ציבורי וממנגנונים פוליטיים שאינם עומדים במלואם בדרישות האמריקניות והישראליות, עלול להמשיך וליצור את התנאים המזינים את חוסר היציבות.
לפיכך, לאינטרס הישראלי חשוב לא רק שהרשות תישאר בחיים, אלא שתעבור שינוי מהותי באופייה ובתפקודה.
היעד הישראלי צריך להיות הקמת רשות פלסטינית תפקודית, בעלת לגיטימציה ציבורית רחבה יותר, עם מנגנוני ביטחון מקצועיים שמזוהים עם הנהגה אזרחית, המסוגלת לשלוט בנשק בשטחה ועם מחויבות ברורה למאבק בטרור. במקביל, יש להפעיל דרישה לשינוי במנגנונים המעודדים או מאפשרים פעילות טרור, לצד יישום רפורמות עמוקות במערכת הממשל ובכלכלה.
מכאן נובע הצורך להבדיל בין הפעלת לחץ על הרשות לבין דחיפתה לסף קריסה. לחץ יכול לשמש ככלי לקידום רפורמות, בעוד שקריסה עלולה להפוך לנשק הפוגע בישראל. אם הרשות תקרוס ללא חלופה, ארגוני חמאס וארגונים חמושים נוספים עלולים להרוויח את המצב. לעומת זאת, אם הרשות תשמר ללא שינויים, ישראל עלולה להישאר מול מערכת חלשה, חסרת לגיטימציה ותלוייה, שאינה מסוגלת להתמודד עם הבעיות הבסיסיות.
לכן, האינטרס הישראלי הוא ליצור אפשרות שלישית: לא להפיל את הרשות אך גם לא לשמר אותה במצבה הנוכחי, אלא להשתמש בלחצים ישראליים ובינלאומיים כדי להפוך אותה לגוף שלטוני יעיל, אחראי ומשופר. זהו מרחב התמרון האסטרטגי של ישראל. המטרה אינה רק למנוע החלפת שליטה, אלא למנוע מצב שבו הקריסה הפוליטית והחברתית של הרשות תהפוך את יהודה ושומרון לזירה ללא גורם בעל יכולת שליטה.
בסופו של דבר, האינטרס הישראלי הוא לא לבחור בין רשות חלשה לבין רשות קורסת, אלא ליצור רשות מתפקדת שעוברת שינוי מהותי, כזו שתוכל למנוע ואקום שלטוני, לעצור את התבססותם של ארגוני טרור ולייצר יציבות ביטחונית ופוליטית לאורך זמן.
👈ספרו החדש של ערן להב - קוד הג'יהאד - הספר שחושף את הרעיון שמאחורי דאעש, אל-קאעידה, א-שבאב, אל-ג'ולאני ועוד. גלו את הקוד עכשיו כאן
👈 הכירו את המדיניות האיראנית האזורית - "היצואן- מרכזיותו של קאסם סולימאני במדיניות האיראנית האזורית", הספר הראשון מסוגו העוסק בקאסם סולימאני ומרכזיותו במדיניות האיראנית האזורית וכיצד היא משפיעה על ביטחונה של ישראל.
👈 כנסו לכאן: המסמך החשוב ביותר להבנת המלחמה הרב-זירתית נגד ישראל
איראן לא רק מממנת טרור - היא בונה מודלים כלכליים
מאחורי חזבאללה עומדת תפיסה אסטרטגית ברורה: ליצור ארגון שמסוגל לממן את עצמו דרך רשתות הברחה, סחר בסמים והלבנת הון - ובכך להפוך לזרוע השפעה יציבה, עצמאית ורווחית של טהראן.
„הקרטל השיעי” חושף כיצד איראן טיפחה מערכת נרקו־טרור מתוחכמת, שבה אידיאולוגיה מהפכנית נפגשת עם קרטלי פשיעה גלובליים - כדי לממן כוח צבאי, להרחיב השפעה אזורית ולפעול מתחת לרדאר הבינלאומי.
זה לא רק סיפור על חזבאללה. זו הצצה למנגנון שמאפשר לאיראן להקרין כוח דרך כסף, סמים ורשתות חשאיות.
👈רוצה להבין איך נראית אסטרטגיית טרור מודרנית מאחורי הקלעים? לחץ כאן ורכוש את הספר עכשיו - ותגלה את מה שרוב האנשים לא רואים.
👈כל העדכונים על כל מה שקורה סביבנו במזרח התיכון - בערוץ הטלגרם של מבטרור
👈לקבלת ייעוץ לעסקים שלכם בנוגע לדיסאינפורמציה, פייק ניוז - צרו קשר עכשיו עם ערן להב 👇
🎯רוצה לראות איך נראית מלחמת מידע אמיתית?
🎯דע את האמת, לפני שמישהו ישכתב אותה בשבילך.
👈 צור קשר כאן
הרשות הפלסטינית, חמאס, אבו מאזן, ישראל, פלסטינים, מחמוד עבאס, טרור, יהודה ושומרון
תגובות