הדחף לסחף: על ההכרה במדינה פלסטינית

מהו הדחף לסחף להכיר במדינה פלסטינית?

הפכו את אותיות ה'דחף' ותקבלו את התשובה האמיתית: 'פחד'

הלחצים האחרונים שמופעלים על ישראל מצד צרפת, בריטניה ומדינות נוספות לבצע "צעדים ממשיים" כלפי עזה משקפים בעיקר לחץ פנימי באותן מדינות. הן מתמודדות עם אתגרים מוסלמיים בתוך גבולותיהן, בערים ובכיכרות, עם מעגלים בלתי פוסקים של אלימות ברחובות.

אלו הן הצהרות גרועות שמעבירות מסר לחמאס ולתומכיו באותן מדינות כי אין צורך להילחץ או להביא לעסקה - המערב כבר יישבר, מבפנים.

מאחורי ההצהרות הבומבסטיות מסתתרת חולשה אירופית עמוקה: פחד מהקהלים המוסלמיים הפנימיים, צורך פוליטי להתחנף אליהם לאור השינויים הדמוגרפיים, ורצון להיראות כהומניטריים מול "ישראל הבלתי הומניטרית".

אך מה בעצם מצהירה אירופה?

• פרס לטרור.

• דה-לגיטימציה למדינה היחידה שמגנה על עצמה מפני טרור אסלאמיסטי רצחני.

• עיוורון מסוכן כלפי כוונותיהם של המבקשים מדינה, לא לצידה של ישראל, אלא על חורבותיה.

• 
  

לפי המשפט הבינלאומי, לפלסטינים אין את הקריטריונים להקמת מדינה: אין להם גבולות מוגדרים, אין ממשל מתפקד המסוגל להקים תשתיות, ודאי שאין יכולת ניהול מדיניות חוץ.

בנוסף, יש להזכיר לאירופאים שנמצאים בדחף לסחף להכיר במדינה פלסטינית - כי הכרה חד צדדית מנוגדת להסכמי אוסלו - בהם התנו האירופאים שכל התקדמות מדינית תכלול משא ומתן ישיר. האם האירופאים מתכוונים להפר הסכמים שהם חתמו עליהם בעצמם?

מהלך שכזה נותן פרס לחמאס - פשוטו כמשמעו, רוח גבית לפעילות הטרור ומסר ברור: הטרור משתלם. 

הדבר אף פוגע בעסקת החטופים ועלול להוביל גם לתסיסה אזורית, כאשר רוח ג'האד תפעם בארגונים נוספים שיחשבו כי עלו על השיטה.

לא בכדי רגע לאחר ההכרזה האומללה של נשיא צרפת, עמנואל מקרון, סרבו ארגונים יהודיים להיפגש עם שר החוץ הצרפתי. אין מדובר "בצדק היסטורי", כי אם פרס לארגון טרור שחטף, רצח וביצע טבח ביהודים. 

חמאס, מצדו, חוגג את ההכרזות הללו, שמובילות מדינות נוספות להצהרות אומללות, מבלי להבין את המפה הג’יהאדיסטית שמכוונת ישירות אליהן.

ההצהרות אינן משנות את המציאות בשטח - אך עלולות לשנות את המציאות הדיפלומטית.

ישראל - המדינה היחידה שנלחמת בטרור האסלאמיסטי בגופה, שנמצאת בחזית העולם המערבי - הופכת ממותקפת למואשמת, ממובילה מוסרית למדינה מוקצית מדינית.

הם לא מבינים שמדינה פלסטינית אינה חזון שלום, אלא מדינת טרור תחת חסות איראן.

הם מתעלמים מהעובדה שחמאס זוכה לרוב התמיכה גם ביהודה ושומרון, שהרשות מהללת שהידים, ושחוקי הג'יהאד הם המנוע - לא הדיפלומטיה.

הבעיה איננה רק ההכרה עצמה, אלא מה שהיא משקפת: הפער העצום בין המציאות בשטח שבה חמאס, הג'האד האסלאמי ואיראן מובילים את הציבור הפלסטיני - לבין הדימוי הרומנטי והנאיבי שנמכר במערב.

מדובר בהתאבדות מוסרית של אירופה בעצמה. בהצהרות אלה עולים כמה מסרים ברורים:

📌 הכרה במדינה פלסטינית היא למעשה הכרה בכך שהטרור משתלם.

📌 האירופים אינם מבינים: היום זו ישראל, מחר זו פריז, ברלין ולונדון.

📌 הכרה במדינה פלסטינית כיום היא עידוד ל-7 באוקטובר הבא.

תגמול אירופי כזה לחמאס מעיד על כניעה. לטרור אין גבולות - האם אירופה כבר הניפה דגל לבן?

👈כל העדכונים על כל מה שקורה סביבנו במזרח התיכון - בערוץ הטלגרם של מבטרור

👈 על ההסתה המוגברת של חמאס דיברתי בפרק מיוחד של פודקאסט על הכוונת

מהי אותה הסתה המוגברת של חמאס ברשתות החברתיות?

מהי המגמה החדשה של ארגוני הטרור מול ערביי ישראל?

דיברתי על זה בפודקאסט 'על הכוונת'

מהן המגמות החדשות, למה מכוון חמאס?

הצטרפו אליי לעוד פרק בפודקאסט 'על הכוונת' בו אנחנו מבינים כיצד האויבים שלנו רואים אותנו

👈 הקליקו לצפייה בפרק ביוטיוב 

👈🎧 הקליקו להאזנה לפרק בספוטיפיי 

אירופה, פלסטינים, בריטניה, צרפת, עמנואל מקרון, קיר סטארמר, חמאס, ג'יהאד