סופו של משטרו של בשאר אל-אסד בסוריה

סופו של משטרו של בשאר אל-אסד, אותו רודן אכזרי שכונה אף בזמנו "אל-ספאח", "שופך הדם" - היה תלוי מתחילתה של מלחמת האזרחים בסוריה שהחלה ב-2011 ועד עתה בשלושה גורמים עיקריים:

- איראן

- רוסיה

- חזבאללה

שלושת הגורמים הללו לא כ"כ ששו לעזור לאסד..

הרוסים אף הודיעו לאסד כי הסיוע שלהם יהיה מוגבל וכי יש להם "סדר עדיפויות אחר כעת"

משטרו של אסד ננטש ונעלם וסיומו מסמל מצד אחד את סופו של האיום השיעי, אך מנגד מעלה איום חדש שיש להתייחס אליו ברצינות: האיום הסוני.

נפילת משטרו של אסד היא אירוע טקטוני. המשמעות הגדולה מכך היא שככל הנראה החזון של האיראנים של "הסהר השיעי" התנפץ. הפלת משטרו של אסד היא מפלה איראנית משמעותית אחי הפגיעה האנושה של ישראל בארגוני הפרוקסי האיראנים.

ההתפרקות של סוריה של אסד, שחברה ב"ציר ההתנגדות"- מקריסה את המסדרון היבשתי המפורסם, עליו עמלה איראן במשך עשור, כדי לחזק ולחמש את חזבאללה.

עם ההשתלטות של הפלגים הסונים-ג'האדיסטים על סוריה והקמת משטר סוני עוין לשיעים ובראשם איראן- נוצר טריז יבשתי המפריד בין איראן לארגוני הפרוקסי שלה-מה שמנתק את צינור החמצן לחזבאללה ובאיזשהו מקום- גם להיפך- לאיראן, שתלויה בשרידותם של ארגוני הפרוקסי שלה.

הג'האדיסטים של אל-ג'ולאני שאחראים לניתוק הזה, יחליפו את שלטונו האכזרי של אסד- אך יקימו שלטון מאיים, חדש שלמד מהניסיון של הפיכות כושלות קודמות.

אל-ג'ולאני נשמע כביכול מתון משהו, קורא לא לפגוע במי שערק מהצבא הסורי, לא לפגוע בעלווים, לא לפגוע בנוצרים. גרסת הלייט של אל-ג'ולאני מראה כי הוא רוצה שההפיכה תהיה מקובלת על המערב, ולכן הוא מדבר "מערבית". ראינו את זה בראיון שלו ב-CNN.

אך, זו גרסת לייט של אל-ג'ולאני לבינתיים.

אבו מוחמד אל-ג'ולאני הוא איש אל-קאעדה שהקים את ג'בהת אל-נוסרה, שהייתה לשלוחה של הארגון בסוריה והסתכסך עם מנהיג דאעש בעבר, אבו בכר אל-בגדאדי. אל-ג'ולאני למד מתבוסתו של דאעש במזרח התיכון ומנסה להציג גרסת "ג'האד לייט" של הקמת שלטון סורי מקומי ולא שאיפה לח'ליפות אסלאמית עולמית.

אל-ג'ולאני והמורדים כבר הצהירו כי לא יפגעו בנוצרים, עלווים ומיעוטים אחרים, וכי יבנו את "סוריה החדשה". אך, כמו בכל דבר במזרח התיכון-הכל עניין של טיימינג.

האידיאולוגיה הג'האדיסטית אינה מתפשרת עם קיומן של דתות וקבוצות אתניות אחרות. עם זאת, אל-ג'ולאני למד מההיסטוריה והוא מכיר את מאזן הכוחות העולמי, אין לו צורך להביא עליו ועל כוחותיו קואליציה מערבית בראשות ארה"ב שתילחם בהם כמו בדאעש. אל-ג'ולאני למוד ניסיון וראה בצעירותו את קריסתו של דאעש ודעיכתו של אל-קאעדה. הוא מתמקד בלרכז את הכוח בסוריה, הקמת סוריה החדשה. הח'ליפות תחכה. אבל, ישראל והעולם המערבי צריכים כבר עתה להיערך לאיום סוני מתקרב וליצור נוכחות בשטח תוך ניצול ההזדמנות ולהכות במשטר האיראני, לאור היחלשותו של הציר השיעי.

ההפיכה בסוריה היא גם השראה לעם האיראני כי ביכולתו להדיח את משטר האייתולות האכזרי שיכול לקרוס מהר מאוד.

גם בערוצי האופוזיציה האיראנית זיהו הזדמנות: "אחרי סוריה, הגיע הזמן לסילוק המשטר גם באיראן."