מנופי האנטישמיות והמשוואה החולנית של חמאס

שואה.

זאת המילה הראשונה שעלתה במוחי בשבת האחרונה, כשראיתי את שלושת החטופים הישראלים, אור לוי, אלי שרעבי ואוהד בן עמי, יוצאים מרכב של הזרוע הצבאית של חמאס לפני עלייתם לבמה לאותו מופע גרוטסקי שהפך לעניין שבשגרה בימים אלו.

מצבם של החטופים המשוחררים הזכיר לנו מראות קשים מהעבר, כשם היו ניצולי שואה ששרדו את מחנות ההשמדה. חטופינו הם ניצולים וגיבורים בעל כורחם, הם שרדו את מנהרות ההשמדה והתופת של חמאס. האם כך מנסה חמאס למתג את מה שהוא מכנה "ניצחון"?

זאת ועוד, שכחלק ממופע הזוועה, ילדים פלסטינים קטנים הולבשו כמחבלי הזרוע הצבאית של חמאס, ואבות הניפו ילדים על כתפיהם וצפו ביחד במופע החולני בדיר אל-בלח, כאשר חטופים ישראלים, שהורעבו במנהרות חמאס מועלים בזה אחר זה לבמה.

האם למישהו עוד יש ספק כי אין מעורבים בעזה?

המראה הזה אכן חולני -  לעיניים מערביות. עם זאת, עבור חמאס, מעבר להפקה ומיתוג "ניצחונו" כלפי בית והשפלתה של ישראל - מדובר בשיעור חינוכי לדור הבא. הדור הזה יונק עתה את המסרים החולניים הללו שתואמים את אמנתו של ארגון הטרור חמאס מיומו הראשון - השמדת מדינת ישראל. 

לא זאת בלבד שחטופינו אולצו לעלות על הבמה, כמו שאר החטופים ששוחררו עד כה, אלא שכחלק מאותו "טקס" אכזרי הם אולצו להתראיין ולענות על שאלות בעברית. 

מתחת לאותה במה, הוצג שלט גדול עם מסר מתריס כרגיל, בו נכתב "הניצחון המוחלט" ומעל הבמה הוצג שלט נוסף עליו נכתב מסר חד לנשיא טראמפ - "אנחנו היום שאחרי". המסר הזה לא משאיר ספק באשר לכוונותיו של חמאס בנוגע לשליטה ברצועת עזה והתנגדותו להעברת פלסטינים מחוצה לה. 

המחזות הללו מעלים שאלה קשה כלפי המערב הנאור - האם מדינות המערב מבינות מהו "היום שאחרי" מבחינת חמאס? ארגון המשתמש בהרעבה, עינויים, זילות בחיי אדם וחתירה להשמדת העם היהודי? 

בערוצים הפלסטינים ברשתות החברתיות עסקו בהלם של ערוצי התקשורת הישראלית ממצבם הפיזי של שלושת החטופים והוסיפו את הערותיו של אבו עוביידה, דובר הזרוע הצבאית של חמאס, מתחילת המלחמה: 

"זה מה שישראל עשתה לאסיריה המוחזקים על ידי חמאס, תוך כדי שימוש בנשק הרעב על תושבי עזה.. כלי תקשורת ישראלים מפרסמים תמונות של אסיר ישראלי ששוחרר מעזה לפני ואחרי לכידתו

אבו עוביידה אמר בתחילת המלחמה, "האסירים שלכם יחיו כפי שתושבי עזה חיים בצל הרעב שהוטל עליהם הם יאכלו כמו שתושבי עזה אוכלים וישתו כשהם שותים".

האם יש עוד הגיון בתמיכה בזכויות הפלסטינים? חוששני שמנופי האנטישמיות בידיהם של קבוצות וארגונים המקושרים לקטר, איראן ותנועת ה-BDS כבר ינסו להפוך את המשוואה.

יש לציין כי במקביל לשחרור החטופים הישראלים, נפגש עלי ח'מינאי, המנהיג העליון של איראן, עם משלחת של חמאס בטהרן. ח'מינאי, אמר לחברי המשלחת החמאסית בראשות ח'ליל אל-חיה: "ניצחתם את אמריקה ואת הישות הציונית ומנעתם  מהם להשיג את מטרותיהם".

"הגנה על פלסטין ותמיכה באנשיה אינה שאלה במוחם של העם האיראני, סוגיית פלסטין היא נושא בסיסי עבורנו, והניצחון של פלסטין הוא בלתי נמנע עבורנו."

כשם שאיראן מנסה לשדר סיסמאות מנותקות מציאות - מנסה חמאס להדהד משוואה הזויה וחולנית: חמאס הלביש את חטופינו בתלבושת אסירים ועליה תמונתם עם הכיתוב "אני אסיר של עז א-דין אל-קסאם" (הזרוע הצבאית של חמאס), במן משוואה צינית המשווה בין חטופינו, אנשים חפים מפשע שנחטפו מבתיהם לבין מחבלים, אנשים שרצחו יהודים וביצעו פיגועים מזעזעים. 

מנופי האנטישמיות כבר עתה מהדהדים את "חגיגות" שחרורם של אותם מחבלים, המובלים באוטובוס ישראלים בדרך אל החופש. אותם מחבלים, חלקם הארי מדושנים, לא סבלו מהרעבה, חלקם למדו והשלימו תואר ראשון, שני ואולי אף שלישי בתקופת מאסרם, למדו עברית וקיבלו משכורת מהרשות הפלסטינית..

מי שיצפה בתמונות המחבלים המשוחחרים יוכל לעמוד על ההבדל. 

חמאס לאורך כל המלחמה ניסה להציג משוואות שווא והשווה בין המחבלים המרצים מאסר בבתי הכלא בישראל לבין חטופינו שנמקו בשבי בעזה. חמאס כבר העביר את המסר והוא מהדהד אותו בכל פעימה - הוא לא יעזוב את רצועת עזה מרצון וישליט שלטון טרור, צמא דם המחוייב להשמדת יהודים ויעביר זאת גם לדורות הבאים. חמאס מנסה להציג את כוחו, להוכיח לפלסטינים מבית ולגורמים בעולם כי הוא שרד ומשדר “ניצחון”. פסטיבל האימה הזוכה לתשואות הקהל הפלסטיני לנוכח מראות החטופים הישראלים – צריך להדהד גם לקהילה הבינלאומית בחשיבות מיטוט וחיסול הארגון הרצחני הזה ויחסו לערך חיי אדם. עם זאת, חוששני שוב, כי  מנופי האנטישמיות כבר יסייעו לו לקדם את הנרטיב כי ישראל היא הצד התוקפן המבצע "פשעי מלחמה".