.png){kind=logo}
חיזבאללה נחלש ואיראן בלחץ: ניתוח עומק של מאזן הכוחות במזרח התיכון
- Eran Lahav
- לפני 3 ימים
- זמן קריאה 5 דקות
ההתפתחויות האחרונות במזרח התיכון מצביעות על שינוי עומק במאזן הכוחות האזורי, כאשר במרכזו ניצבת איראן הנאלצת להתמודד עם לחצים הולכים וגוברים ממספר כיוונים במקביל. אחד השינויים המשמעותיים ביותר הוא התקרבותה של פקיסטן לסעודיה, שבאה לידי ביטוי בפריסת מערכות הגנה אווירית וסיוע צבאי כחלק מהסכם הגנה אסטרטגי בין המדינות. מהלך זה מצמצם באופן ישיר את יכולתה של איראן לאיים על תשתיות הנפט הסעודיות באמצעות טילים וכטב"מים, ומאלץ אותה לקחת בחשבון אפשרות של פתיחת חזית נוספת ממזרח.
עבור איראן, המשמעות אינה רק צבאית אלא גם אסטרטגית רחבה יותר. פקיסטן, מדינה גרעינית בעלת צבא גדול ומנוסה, מציבה למעשה גבול חדש של הרתעה, במיוחד באזור בלוצ'יסטן הרגיש. בנוסף, נוכחותה לצד סעודיה מפחיתה את פגיעותה של ריאד, ובכך מחלישה את אחד ממנופי הלחץ המרכזיים של טהרן על המערב. במשך שנים, איראן ניצלה את האיום על סעודיה כדי להשפיע על ארצות הברית ועל מדיניות המערב, אך כעת מנוף זה נשחק בהדרגה.
עם זאת, פקיסטן אינה שואפת להיגרר למלחמה ישירה מול איראן. הכלכלה הפקיסטנית הפגיעה, לצד המתיחות בגבולותיה עם אפגניסטן ואיראן, מגבילה את מרחב הפעולה שלה. לכן, סביר כי תמשיך למקד את מעורבותה בהגנה אווירית ובייעוץ בלבד. למרות זאת, עצם מחויבותה הפורמלית להגנת סעודיה יוצרת מציאות חדשה שבה כל הסלמה אזורית עלולה להתפתח לעימות רחב יותר, גם אם אף צד אינו מעוניין בכך מלכתחילה.
במקביל, פקיסטן מנסה למצב את עצמה כמתווכת בין וושינגטון לטהרן. אולם מאחורי תדמית הנייטרליות מסתתרת מערכת אינטרסים מורכבת. פקיסטן תלויה בנפט מהמפרץ, וכל פגיעה בתנועת הסחר דרך מצר הורמוז עלולה לפגוע קשות בכלכלתה. לפיכך, התיווך שלה אינו נובע מרצון לאיזון אזורי בלבד, אלא גם מחשש ישיר להשלכות כלכליות וביטחוניות.
בתוך איראן עצמה מתרחש תהליך שינוי פנימי, כאשר לצד משמרות המהפכה מתחזקים גורמים פוליטיים כמו מסעוד פזשכיאן, עבאס עראקצ'י ומוחמד באקר קאליבאף. מאבקים בין מחנות אידיאולוגיים לפוליטיים מובילים למדיניות של משיכת זמן מול המערב, במטרה לאפשר שיקום תשתיות וייצוב פנימי. אך במקביל ללחצים הפנימיים, איראן מתמודדת גם עם שחיקה חיצונית, במיוחד בזירת השלוחות האזוריות שלה.
ההתפתחויות בדרום לבנון, ובעיקר סביב בינת ג'ביל - סמל ההתנגדות של הארגון מאז נאומו של חסן נסראללה בשנת 2000 - מצביעות על פגיעה עמוקה בתודעה ובמעמד של חיזבאללה. התקרבות כוחות צה"ל לאזור זה אינה רק הישג צבאי, אלא מכה סמלית קשה שמערערת את הנרטיב שעליו בנה הארגון את כוחו במשך שנים.
המצב מציב את איראן בדילמה אסטרטגית מורכבת. מצד אחד, חיזבאללה זקוק לתמיכה, הן צבאית והן פוליטית. מצד שני, כל הסלמה משמעותית עלולה לסכן את יציבות המשטר האיראני עצמו. התוצאה היא מדיניות זהירה יותר מצד טהרן, המנסה לשמור על נכסיה מבלי להיגרר לעימות כולל.
בתוך לבנון, הלחץ על חיזבאללה הולך וגובר. הממשלה, בראשות נוואף סלאם, נוקטת צעדים להגבלת כוחו של הארגון, כולל ניסיון לבסס מונופול מדינתי על נשק. במקביל, מתנהלים מגעים מול ישראל, אשר מערערים עוד יותר את מעמדו של חיזבאללה כשחקן לגיטימי. בתגובה, מנהיג הארגון נעים קאסם מאיים בעימות פנימי ומזהיר מפני ניסיון להוביל את לבנון למלחמת אזרחים. כך, חיזבאללה מוצא עצמו בין לחץ חיצוני ללחץ פנימי, כאשר כל צעד שיבחר עלול להוביל להסלמה נוספת.
במקביל, הלחץ האמריקאי על איראן הולך ומחריף. טראמפ הכריז על מהלך דרמטי של חסימה ימית במצר הורמוז, צעד שמכוון ישירות ללב הכלכלה האיראנית, הנשענת במידה רבה על יצוא נפט וגז. מהלך זה נועד לאלץ את איראן לוותר על קלפי המיקוח המרכזיים שלה ולדחוף אותה להסכם בתנאים אמריקאיים. מנגד, איראן מאותתת כי ביכולתה להרחיב את הלחץ באמצעות שלוחותיה, כולל החות'ים, ולפגוע בחופש השיט גם בזירות נוספות.
בסופו של דבר, איראן ניצבת כיום במלכודת אסטרטגית מורכבת. היא מתמודדת עם לחץ כלכלי, איומים צבאיים מתרחבים, שחיקה בשלוחותיה האזוריות ומאבקים פנימיים. חיזבאללה, שהיה בעבר אחד מנכסי הכוח המרכזיים שלה, הופך בהדרגה לנקודת תורפה. בתוך מציאות זו, איראן כבר אינה שולטת בקצב האירועים כפי שעשתה בעבר, אלא נאלצת להגיב להתפתחויות שמוכתבות לה מבחוץ. השאלה המרכזית שנותרת פתוחה היא האם תבחר בהסלמה דרך שלוחותיה - ובראשן חיזבאללה - או שתעדיף לנסות לבלום את הלחץ ולשמר את יציבות המשטר במחיר ויתורים אסטרטגיים.
ההיחלשות היחסית של חיזבאללה אינה מתרחשת בוואקום, אלא משקפת מגמה רחבה יותר של שחיקה בציר הפרוקסי האיראני כולו. במשך שנים, איראן בנתה מערכת מבוזרת של שלוחות מעיראק, דרך סוריה ולבנון ועד תימן, אשר אפשרה לה להפעיל כוח מבלי לשלם מחיר ישיר. אולם כיום, תחת לחץ צבאי מתמשך, סנקציות כלכליות והגברת המעורבות הבינלאומית, המערכת הזו מתחילה להראות סימני עייפות. חיזבאללה, שהיה במשך שנים "יהלום הכתר" של האסטרטגיה הזו, מוצא עצמו כעת בחזית השחיקה.
הפגיעה בחיזבאללה אינה רק תוצאה של פעילות צבאית, אלא גם של שינוי עומק בזירה הלבנונית. החברה הלבנונית, אשר סבלה לאורך שנים מהשלכות פעילות הארגון, מגלה פחות סובלנות כלפי המשך ההסלמה. התחזקות גורמים פוליטיים המתנגדים לחיזבאללה, לצד לחץ כלכלי חריף במדינה, יוצרים סביבה שבה הלגיטימציה של הארגון נשחקת מבפנים. עבור איראן, מדובר באיום כפול: לא רק אובדן נכס צבאי, אלא גם אובדן השפעה פוליטית בלבנון.
במקביל, יש להבין כי איראן אינה מוותרת בקלות על חיזבאללה. מבחינתה, הארגון מהווה קו הגנה קדמי מול ישראל, וכן כלי הרתעה משמעותי. לכן, גם אם טהרן נוקטת בזהירות ואינה ממהרת להסלים, היא ממשיכה להשקיע בשימור יכולותיו של הארגון. עם זאת, הפער בין הרצון לשמר את חיזבאללה לבין היכולת בפועל לעשות זאת הולך וגדל, במיוחד כאשר איראן עצמה נתונה ללחצים מבית ומחוץ.
נקודה קריטית נוספת היא השילוב בין הלחץ הכלכלי ללחץ הצבאי. חסימת מצר הורמוז או אפילו איום ממשי על חופש השיט בו, אינם רק מהלך טקטי אלא מהלך שנועד לערער את היציבות הכלכלית של איראן. כאשר מחצית מהכנסות המדינה נשענות על יצוא אנרגיה, כל פגיעה בנתיב זה יוצרת אפקט דומינו פנימי – החל מירידה בהכנסות ועד פגיעה ביציבות המשטר. בתוך מציאות כזו, היכולת של איראן להמשיך ולממן את שלוחותיה, כולל חיזבאללה, הופכת למוגבלת יותר.
בנוסף, יש לשים לב להתפתחות אפשרית של בזירות אחרות. אם חיזבאללה ייתפס כחלש או כמי שנאלץ להתפשר, הדבר עלול להשפיע גם על שלוחות אחרות הנתמכות על ידי איראן, אשר עשויות לשנות את התנהלותן או לחפש חלופות. עבור איראן, מדובר בסיכון אסטרטגי עמוק: קריסת תפיסת ההרתעה האזורית שבנתה במשך עשורים.
במישור הבינלאומי, הלחץ על איראן מתואם יותר מאי פעם. ארצות הברית, מדינות המפרץ ואף שחקנים כמו פקיסטן, פועלים לצמצום חופש הפעולה האיראני. גם אם אין קואליציה רשמית אחת, נוצר בפועל מערך לחצים רב-כיווני שמקשה על טהרן לפעול כפי שפעלה בעבר.
👈ספרו החדש של ערן להב - קוד הג'יהאד - הספר שחושף את הרעיון שמאחורי דאעש, אל-קאעידה, א-שבאב, אל-ג'ולאני ועוד. גלו את הקוד עכשיו כאן
👈 הכירו את המדיניות האיראנית האזורית - "היצואן- מרכזיותו של קאסם סולימאני במדיניות האיראנית האזורית", הספר הראשון מסוגו העוסק בקאסם סולימאני ומרכזיותו במדיניות האיראנית האזורית וכיצד היא משפיעה על ביטחונה של ישראל.
👈 כנסו לכאן: המסמך החשוב ביותר להבנת המלחמה הרב-זירתית נגד ישראל
איראן לא רק מממנת טרור - היא בונה מודלים כלכליים
מאחורי חזבאללה עומדת תפיסה אסטרטגית ברורה: ליצור ארגון שמסוגל לממן את עצמו דרך רשתות הברחה, סחר בסמים והלבנת הון - ובכך להפוך לזרוע השפעה יציבה, עצמאית ורווחית של טהראן.
„הקרטל השיעי” חושף כיצד איראן טיפחה מערכת נרקו־טרור מתוחכמת, שבה אידיאולוגיה מהפכנית נפגשת עם קרטלי פשיעה גלובליים - כדי לממן כוח צבאי, להרחיב השפעה אזורית ולפעול מתחת לרדאר הבינלאומי.
זה לא רק סיפור על חזבאללה. זו הצצה למנגנון שמאפשר לאיראן להקרין כוח דרך כסף, סמים ורשתות חשאיות.
👈רוצה להבין איך נראית אסטרטגיית טרור מודרנית מאחורי הקלעים? לחץ כאן ורכוש את הספר עכשיו - ותגלה את מה שרוב האנשים לא רואים.
👈כל העדכונים על כל מה שקורה סביבנו במזרח התיכון - בערוץ הטלגרם של מבטרור
👈לקבלת ייעוץ לעסקים שלכם בנוגע לדיסאינפורמציה, פייק ניוז - צרו קשר עכשיו עם ערן להב 👇
🎯רוצה לראות איך נראית מלחמת מידע אמיתית?
🎯דע את האמת, לפני שמישהו ישכתב אותה בשבילך.
👈 צור קשר כאן
חיזבאללה, איראן, פקיסטן, ארה"ב, טראמפ, לבנון
תגובות