הבזאר הפרסי נפתח מחדש: איך איראן משחקת במערב אחרי הפסקת האש?

עם כניסתו לתוקף של הסכם הפסקת האש, נראה שאיראן אינה מבזבזת זמן. למרות המכות הכבדות שספגה במהלך המערכה - בין אם הפגיעה בתשתיות הגרעין, חיסול בכירים במשמרות המהפכה ובמדענים מרכזיים, ובין אם פגיעה בשרשרת הפיקוד שלה - המשטר בטהראן פועל בנחישות לבנות נרטיב של "ניצחון". נרטיב זה אינו מקרי, אלא מהווה חלק בלתי נפרד מהמאמצים לשמור על קיומו של שלטון האייתולות, הן פנימית והן בזירה הבינלאומית.

ביום שאחרי חתימת הסכם הפסקת האש, יצאו תומכי המשטר לכיכר המהפכה בטהראן לחגוג את "הניצחון". בין הנוכחים נראה גם מפקד כוח קודס, אסמאעיל קא'אני, שהיעדרותו מהזירה הציבורית עד אז עוררה שמועות רבות לגבי מצבו. הופעתו נועדה לשדר יציבות ויכולת התאוששות, על אף הפגיעות הקשות שספגו מערכות השליטה והמודיעין של איראן.

עם זאת, מתחת לפני השטח מתנהלת אסטרטגיה כפולה ומורכבת: מצד אחד - גרירת רגליים ועיכובים מכוונים בכל תהליך מול המערב, בעיקר מול סבא"א (הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית); מצד שני - האצה מחודשת של תהליכי השיקום והעשרת האורניום. יו"ר סבא"א, רפאל גרוסי, קרא לחדש את פעולות הפיקוח באתרים האיראניים, על רקע חששות עקב היעלמות כ-400 ק"ג אורניום מועשר לרמה של 60%. עם זאת, קריאתו נתקלה בסירוב נחרץ מצד טהראן.

👈כל העדכונים על כל מה שקורה סביבנו במזרח התיכון -בערוץ הטלגרם של מבטרור

הפרלמנט האיראני אישר החלטה להשעות את שיתוף הפעולה עם סבא"א, ובסיומה נשמעו קריאות "מוות לאמריקה, מוות לישראל". יו"ר הפרלמנט, מוחמד באקר קאליבאף, הדגיש כי "התוכנית הגרעינית השקטה של איראן תתקדם מעתה בקצב מהיר יותר". הצהרות דומות נשמעו גם מדובר משרד החוץ, אסמאעיל בקאיי, שהציג את הפסקת שיתוף הפעולה עם סבא"א כתגובה ל"תקיפות הבלתי חוקיות", תוך הדגשה על הצורך להגן על מתקני הגרעין והמדענים.

בפועל, ישראל וארה"ב הנחיתו על איראן מכה אסטרטגית קשה: אתרי גרעין הושבתו או ניזוקו קשות, בכירים חוסלו ויכולת הפיקוד נפגעה. אמנם תוכנית הגרעין האיראנית הוסגה כבר לפני שנים, אך בטהראן מבקשים כעת ליצור נרטיב חדש שיבטיח את המשכיות המשטר וימנע סימני חולשה שעלולים להתפרש כהזמנה לערעור היציבות. מדובר בשלטון המודע לסכנות הפנימיות - מיעוטים אתניים עוינים, אוכלוסייה מותשת כלכלית וגורמי אופוזיציה - וכמו כן לסכנות החיצוניות, ביניהן ארגוני פרוקסי שעלולים לאבד את האמון ביכולתה של איראן להוביל את "ציר ההתנגדות".

במפרץ, ובעיקר בריאד, עוקבים בקפדנות אחר ההתפתחויות. איראן, שהחלשה את מעמדה וציר ההתנגדות מתפורר, עשויה לפתוח פתח לחידוש תהליכי הנורמליזציה ולהחזרת היוזמות האזוריות למסלולן. לעומת זאת, בטהראן, הנהגת האייתולות מודעת היטב לחומרת הרגע ומגבשית אסטרטגיה חדשה. גישה קיצונית יותר מתגבשת: התגובה האסטרטגית לא תסתכם רק במתקפות טילים, אלא גם בהאצה מכוונת של תוכנית הגרעין. זוהי לא רק מהלך טקטי, אלא תפיסת עולם שלמה - כניעה, אפילו למראית עין, אינה אפשרית עבור משטר האייתולות.

👈כל העדכונים על כל מה שקורה סביבנו במזרח התיכון -בערוץ הטלגרם של מבטרור

בתוך איראן נעשה ניסיון נואש לשדר שליטה: הכרזות על מעצרים המוניים של "מרגלים ציוניים", החמרת הענישה כלפי מתנגדי המשטר והגברת הפיקוח על החברה האזרחית. כלפי חוץ, המשטר שואף לשדר עוצמה והרתעה, גם במחיר עימות מתמשך.

המשטר האיראני ממשיך להתבסס על שלושה עקרונות יסוד המנחים את מדיניותו:

• הישרדות המשטר - היעד המרכזי שמכתיב כל מהלך אסטרטגי.

• שימור והאצה של תוכנית הגרעין - פוליסת הביטוח של המשטר.

• הגנה על המערכות האסטרטגיות - טילים, מודיעין ומערכות שליטה.

• 
  

ישראל, מצדה, אינה מעוניינת במלחמת התשה ממושכת, אך גם לא תסכים לקבל מציאות של איראן גרעינית, או מדינת סף המצוידת בטילים בליסטיים ארוכי טווח ורשתות פרוקסי פעילות בזירות השונות. כל הסכם עתידי, אם יושג, עלול לכלול הקלות בסנקציות שיאפשרו לטהראן לשוב ולממן פעילויות חתרניות באזור.

עונת הבזאר נפתחה

כפי שמקובל באיראן, המשחק מתנהל בכמה זירות במקביל: מצד אחד, טהראן שואפת לשדר עוצמה פנימית והרתעה כלפי חוץ; ומצד שני, להציג את עצמה במערב כקורבן לתוקפנות, המבקש "לייצב את האזור ולשמור על שלום". במצב זה נפתחה עונת הבזאר הפרסי, כאשר בטהראן מנסים לנצל כל סדק בשיח הבינלאומי כדי לקדם את יעדיהם.

ההתנהלות האיראנית מול המערב, בעיקר בנושאים גרעיניים וביטחוניים, מזכירה במידה רבה את שיטת המסחר העתיקה בבזאר הפרסי: מקום של מיקוח אינסופי, הצעות מפתות ומסכי עשן. כך גם איראן מנהלת את השיח עם המערב: דוחה דרישות והצעות, מושכת זמן, מציעה משא ומתן ואז חוזרת בה, ובמקביל מקדמת את מטרותיה מאחורי הקלעים.

👈כל העדכונים על כל מה שקורה סביבנו במזרח התיכון -בערוץ הטלגרם של מבטרור

אחד הכלים המרכזיים של איראן הוא שילוב של איומים והרגעה לסירוגין: ברגע אחד היא שולחת מסרים מאיימים דרך שלוחיה במזרח התיכון, וברגע הבא שולחת דיפלומטים למשא ומתן על שלום והסכמות. שיטה זו מבלבלת את המערב ומחלישה את עמדותיו במשא ומתן. המערב, שמעדיף יציבות, נשבה שוב ושוב בהבטחות איראניות חסרות כוונה אמיתית.

בנוסף, טהראן מנצלת היטב את הפערים בין עמדותיהן המשתנות של מדינות המערב. מדינות אלו, ובראשן ארה"ב, לעתים דוחפות להחרפת סנקציות, ולעתים שומרות על ערוצי תקשורת פתוחים כדי להגן על אינטרסים כלכליים. שינויי המדיניות התכופים הללו מאפשרים לאיראן לזכות בזמן יקר לפיתוח היכולות הצבאיות והגרעיניות שלה.

התגובה האיראנית אינה מקרית - היא אסטרטגיה מחושבת. כל צעד, כל הצהרה וכל הצעת פשרה נועדו להרוויח זמן, לפרק את הקונצנזוס במערב ולהעמיד את איראן בעמדה חזקה יותר בסיבוב הבא של המאבק. כל עוד המערב ממשיך ליפול במלכודת הזו, הבזאר הפרסי ימשיך לשגשג, והמשחק האיראני ימשיך להעניק לטהראן את היתרון הרצוי לה.

כיצד פועלת המדיניות האזורית של איראן?

קאסם סולימאני היה אמון על יצוא המהפכה האסלאמית האיראנית, קידם את האינטרסים של משטר האייתולות ברחבי המזרח התיכון, מעיראק, סוריה, תימן ועד לבנון.

📌כיצד חוסל קאסם סולימאני?

המלחמה הרב זירתית שאנו רואים היום, היא ביסודה תכנית איראנית אותה הגה מפקד 'כוח קדס' לשעבר, קאסם סולימאני

📌מי היה קאסם סולימאני?

📌כיצד פעל לקידום המדיניות האיראנית בדרך להגמוניה אזורית?

📌איך הפך למפקד נערץ באיראן וברחבי המזרח התיכון?

📌כיצד פעל סולימאני בעיראק?

📌כיצד פעל סולימאני בלבנון?

על המדיניות האיראנית האזורית, והקשר שלה עם ארגוני הפרוקסי שלה כתבתי בספרי "היצואן" שעוסק במרכזיותו של קאסם סולימאני במדיניות האיראנית, והאיש שניהל את מערך הקשרים ארגוני הפרוקסי של איראן

👈הכירו את המדיניות האיראנית האזורית- "היצואן- הספר הראשון מסוגו העוסק בקאסם סולימאני ומרכזיותו במדיניות האיראנית האזורית וכיצד היא משפיעה על ביטחונה של ישראל.

👈 כנסו לכאן: המסמך החשוב ביותר להבין את המלחמה הרב זירתית נגד ישראל: https://www.theexporter-mabaterror.com/

👈הספרייה של מבטרור מחכה לכם-לחצו כאן

👈כל העדכונים על כל מה שקורה סביבנו במזרח התיכון -בערוץ הטלגרם של מבטרור

איראן, בזאר פרסי, המערב, ארה"ב, טראמפ, פרוקסי