האינטרס של קטר בהפיכה בסוריה

לאחר שתרמו לתמיכה בקבוצות המורדים, קטר וטורקיה שואפות לחזק את השפעתן במצב הנוכחי בסוריה.

מיד לאחר נפילתו של בשאר אל-אסד, המדינות הראשונות ששלחו משלחות ברכבת אווירית לדמשק היו קטר וטורקיה.

המשלחת מטורקיה כללה את שר החוץ, הקאן פידאן, ואת ראש המודיעין, אבראהים קאלין, בעוד המשלחת הקטרית הייתה בראשותו של ראש שירות הביטחון, ח'לפן בן עלי בן ח'לפן אל-באטי אל-כעבי.

המטרה של המשלחות הייתה ליצור קשרים עם הממשלה החדשה, אשר מתבססת על הארגון הג'האדיסטי, היאת תחריר א-שאם, בדומה לפעולות קטר עם משטר הטליבאן באפגניסטן.

כפי שקטר פועלת בעניינים האפגניים, כך ייתכן שהיא תפעל גם בסוריה.

קווים מקבילים בין הסיפור האפגני לאירועים הנוכחיים:

לאחר שהטליבאן השתלט על אפגניסטן באוגוסט 2021, הארגון הקיצוני הודיע כי הוא מעוניין לשמור על יחסים טובים עם מדינות השכנות, כולל סין, הודו, איראן, רוסיה, פקיסטן ומדינות המפרץ. קטר נבחרה לשמש כמתווך הראשי, מה שאפשר לה למלא תפקיד משמעותי בעיצוב המדיניות האזורית של אפגניסטן החדשה.

קטר בנתה את יחסיה עם הטליבאן שנים רבות קודם לכן, ב-2013, כאשר אפשרה לארגון לפתוח משרד פוליטי בדוחה, בתמיכת הממשל האמריקני.

וושינגטון חיפשה אז מקום ניטרלי כדי לנהל משא ומתן עם הטליבאן לקראת אפשרות של נסיגה מכוחותיה מאפגניסטן. קטר שימשה כביכול כמתווכת, אך למעשה היא שימשה כפטרון של הטליבאן.

גם לאחר כישלון השיחות בדוחה ב-2020 בין הטליבאן לממשלת אפגניסטן הקודמת, מדינות מערביות וארגונים בינלאומיים הכירו בלגיטימיות של קטר כמתווכת ונקודת הקשר עם הטליבאן.

במציאות שנוצרה, רוב מדינות העולם לא הכירו באופן רשמי במשטר הטליבאן, ולכן נאלצו להסתייע בתיווך של גורם שלישי, מה שעשה את קטר למועמדת הטבעית לתפקיד זה.

האינטרס המרכזי של קטר בסוגיה האפגנית, כמו בתחומים נוספים, הוא לחזק את מעמדה כמתווך אזורי. קטר שואפת להרחיב את השפעתה הבינלאומית על ידי תיווך יוקרתי, דבר שמקנה לה מעמד כשחקנית מרכזית בעיני המעצמות והגורמים הבינלאומיים.

עם זאת, ישנם גורמים בינלאומיים המצביעים על כך שקטר מעניקה במה לארגון קיצוני כמו הטליבאן, אשר משתף פעולה ישירות עם אל-קאעדה ותומך בטרור בינלאומי… נשמע מוכר?

המדיניות הקטרית מבוססת על אג'נדה שמשלבת אסלאם פוליטי עם מטרות עסקיות.

נראה כי קטר אינה מהססת לקיים קשרים עם שחקנים בעייתיים כמו חמאס, איראן והאחים המוסלמים. להיפך, הקשרים הללו מבססים את מעמדה כשחקן המרכזי שיכול להציע סיוע למצוקות המערב מול גורמים עוינים אלה.

באופן זה, קטר מנצלת את הסכסוכים האזוריים ואת האתגרים שהמערב נתקל בהם, כדי להציג פתרונות שמגיעים מהאמירות הקטנה והעשירה.

האסטרטגיה של קטר מעידה על גישה עסקית יותר מאשר אידיאולוגית. עם זאת, השקפתה של קטר אינה מוגבלת רק לפן העסקי, אלא גם כוללת יצירת תלות של גורמים במערב, מה שמאפשר לה להיות השחקן המרכזי והכתובת הבלעדית לפתרון בעיות מול גורמים אנטי מערביים במזרח התיכון.