top of page
חיפוש

במאמר מערכת של המגזין השבועי של דאעש, אל-נבאא', מתייחס ארגון הטרור הסלפי-ג'האדיסטי לחגיגות שנה להפיכה של אל-ג'ולאני בסוריה: של נשיא סוריה, אל-ג'ולאני, בבית הלבן ופגישתו עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ:

  • Eran Lahav
  • 13 בדצמ׳ 2025
  • זמן קריאה 7 דקות
במאמר מערכת של המגזין השבועי של דאעש, אל-נבאא', מתייחס ארגון הטרור הסלפי-ג'האדיסטי לחגיגות שנה להפיכה של אל-ג'ולאני בסוריה: של נשיא סוריה, אל-ג'ולאני, בבית הלבן ופגישתו עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ: את כותרת המאמר הקדיש דאעש בציניות לסיסמה: "המהפכה כל הדרך לניצחון" ושינה ל"המהפכה כל הדרך לארמון!" כאשר המילים "ניצחון" בערבית ("נסר") ו"ארמון" בערבית ("קסר") מתחרזות. "יום השחרור" התרחש במקביל לדיבורים על ביטול "חוק קיסר" שהוטל כדי להעניש את אסד ומשטרו, בעוד שהיא מתכוונת לבטל אותו היום כפרס לאל-ג'ולאני ומשטרו. אז האם אל-ג'ולאני היה מועיל ומועיל יותר לאמריקה מאשר אסד? דאעש מתייחס ל"חוק הקיסר" של טראמפ: אנו מציגים בפני הקורא תמליל מילה במילה של התנאים שקבע הקונגרס האמריקאי למשטר אל-ג'ולאני להסרת הסנקציות של הקיסר. הראשון מבין התנאים קובע כי על ממשלת סוריה לנקוט צעדים קונקרטיים וממשיים כדי לחסל את האיום שמציב דאעש וקבוצות טרור בשיתוף פעולה עם אמריקה, ולמנוע את חזרתה של המדינה האסלאמית. בנוסף לתנאים נוספים הנוגעים ל"הרחקת לוחמים זרים מתפקידים בכירים בממשלת סוריה", ו"כיבוד חופש הפולחן והאמונה של מיעוטים דתיים, הימנעות מפעולות צבאיות חד-צדדיות ולא מוצדקות נגד מדינות שכנות, והמשך התקדמות לקראת הסכמי ביטחון בינלאומיים", הסעיף האחרון נותר לקורא לשקול את משמעותו האמיתית, אך אנו נותנים לו רמז קצר בשתי מילים: "ביטחון היהודים"." ומתייחס ליהודים ומזכיר את הסיטואציה בה חיילי צה"ל פגשו מול מחסום צבאי ג'האדיסטים של אל-ג'ולאני תוך שהוא מלגלג על משטר אל-ג'ולאני: "בחזרה לאווירת חגיגות "היום הלאומי הסורי", שכללו, אגב, נוכחות של יהודים, אחת הסצנות של יום השחרור הייתה ריבוי מחסומים צבאיים יהודיים בעומק השטחים הסוריים המשוחררים. שם, חיילי צבא השחרור החליפו מבטים עם חיילי הצבא היהודי, ואז עברו דרך מחסומי הצבא שלהם כמו מראית עין של נורמליות, והמשיכו את מסע השחרור שמטרתו העיקרית הייתה תבוסת הציר האיראני. השאר היה מובן מאליו, או ליתר דיוק, הישג של ארדואן, בהתאם לאמירה: "אסון של אדם אחד הוא רווח של אדם אחר". לוח השנה השנתי של מדינות ערב וממשלותיהן עמוס בחגי עצמאות, שחרור, פינוי, ועוד כמה תארים של ניצחון אבוד כרצונכם. מצרים, עיראק, לבנון, ירדן, מרוקו, תוניסיה, כווית, אלג'יריה, האמירויות, בחריין ואחרות, כולן זכו לעצמאות ושחרור, ואפילו פלסטין חוגגת את יום העצמאות שלה. אז מה חסר כדי שסוריה תחגוג גם יום כזה? האם במאבק בו ובשחרור ממנה, זהו ה"שחרור" שהם חוגגים?!" דאעש מעביר ביקורת על "חבירתו" של אל-ג'ולאני לארה"ב. בראייתו של דאעש, אל-ג'ולאני סטה מדרך הג'האד וחבר ל"כופרים", ל"צלבנים": "רבים ממהרים לגנות ולהגזים, באומרם, "מי שאינו מרוצה ממה שמשמח את המאמינים ואינו עצוב ממה שמעציב את המאמינים, אינו אחד מהם". זה נכון, אבל מה אם אנשים אלה הולכים אחרי מה שפוגע בהם ואינו מועיל להם?! מה אם הם אינם מבינים את ניצחונם מתבוסתם, את חירותם מעבדותם, או אפילו את חברם מאויבם?! אמריקה הצלבנית הפכה ל"חברה" בעיניהם; הם מוגנים על ידי מה שמגן עליה וכפופים למה שהיא מכפיפה אותם אליו. הם כורתים ברית עם בעלי בריתה ומתנגדים לאויביה. הם חיים על פניהם, ממתינים בקוצר רוח להחלטותיה ולחתימותיו של הרודן שלה. הם מקווים לגמולה וחוששים מעונשיה. והנה הם היום, חוגגים עמו ניצחון ושחרור שלא סטו מהסכמתה ומאינטרסים שלה?! בעוד שביום בו המוג'אהדין השיגו ניצחון אמיתי על ידי כינון שלטון השריעה, בניגוד למה שאמריקה רצתה, הם לעגו, השמיצו ודחו אותו משום שהוא הגביל את גחמותיהם, תשוקותיהם ותאוותיהם. לכן הם תקפו אותו והתכנסו כדי לשלוט בו ב"ברית בינלאומית". דאעש אומר שאין הבדל בין אל-ג'ולאני לבין אסד: "המטרה הסופית של אנשים אלה, המהפכות שלהם ושיא ניצחונותיהם היא לתפוס את השלטון, רק כדי למלא את אותו תפקיד כמו הרודן שאולצו להילחם בו, במעגל חוזר של בורות שמתחיל במהפכה, ממשיך בבגידה ומסתיים בהנגאובר של טרור. רוב המהפכות הערביות הסתיימו באופן דומה, כאילו היו עותק מדויק שהועתק פעמים רבות לאורך תקופות זמן ארוכות. מאבק לאומי, פטריוטי ומהפכני, שמתחיל באופן ספונטני, בהתלהבות, ללא כיוון שיטתי, נחטף במהירות על ידי כוחות חוסר האמונה העולמי ומופעל על ידי סדר היום שלהם בדרכי בלימה, טיהור, ביות וגיוס. לאחר מכן הסצנה מסתיימת בעצמאות ובשחרור, שהפולשים עצמם חתמו עליהם, עם השינוי הדרוש בצורת הממשל או בתדמית השליט. מושגים רבים בזמננו עברו זיוף ועיוות, כולל מושג הניצחון והשחרור, אשר הוגדר מחדש במסגרת הלגיטימציה הבינלאומית והחוקות הלאומיות, הרחק מצללי החוק האסלאמי, אשר הרודן הסורי החדש הוכיח שהוא "רציני". דאעש קורא לאל-ג'ולאני "בוגד": "אל-ג'ולאני עיצב את אמנותו של טראמפ, את מטרת הבושם שלו, ואת המקום בו הוא חורש במלחמתו באסלאם. הגרוע מכל, ואתה דף של בגידה בהיסטוריה האסלאמית העכשווית. הוא הורשה להיכנס לארמונות הנשיאות על גבי מסכי שידור בשמיים בהירים של מטוסים בשמי הלבנט, אשר, בתקופת המדינה האסלאמית, נזקקו ל"שוטר תנועה" כדי לווסת את תנועתם עקב מספרם הרב. לא היה בהם אפילו מטוס ידידותי אחד, כולם היו עוינים, וכולם נעלמו בימי השחרור, בעוד שאויב השריעה נותר לשוטט בחופשיות מאידליב לדמשק, כשהוא מביט בחוקה ובמצב החוק. אז על איזה שחרור אתה מדבר? סוריה אכן שוחררה, אך משלטון האסלאם, בו נלחם אל-ג'ולאני ללא לאות לאורך שנות המהפכה שלו. בכך הוא זכה בצדק לתגמולים האמריקאיים שאסד לא הצליח לקבל למרות כפירתו, פשעיו והצלחתו חסרת התקדים בהגנה על גבולות היהודים באופן שאין שני לו במקומות אחרים. האם יורשו יעשה את אותו הדבר? כמו מהפכות אחרות, המהפכה הסורית הסתיימה בסוריה ששוחררה מהשריעה. המוג'אהדין, לעומת זאת, נותרו נחושים להחזירה לחיבוק האסלאם. אכן הייתה זו מהפכה שהגיעה רק לארמון, אך לניצחון יש את גיבוריו ושדות הקרב שלו. דרכו נקבעה על ידי הנביא (עליו השלום והברכה) ואחריה הלכו חבריו הכובשים." דאעש לועג לשיח של תומכי אל-ג'ולאני ולנרטיב "המהפכה עד לניצחון". בעיני דאעש, “הניצחון” נתפס בדרך אחרת: לא ככיבוש ארמון הנשיאות אלא ככינון שלטון השריעה. מבחינתו של דאעש, המשטר הסורי החדש ובראשו אל-ג'ולאני - זנח את יעדיו האסלאמיים והחליף אותם במאבק על כוח פוליטי חילוני. המסר של דאעש: המאבק הסורי, לשיטת דאעש, "נגרר" אל המקום שבו נגמרות כל המהפכות הכושלות: במעגל של תאוות שלטון ללא נאמנות דתית תחת התניית ארה"ב והמערב דאעש מציג את אל-ג'ולאני כשותף של ארה"ב לכדי בגידה דתית ופוליטית ארגון הטרור הג'האדיסטי מקדיש חלק נכבד ל"חוק קיסר" של ארה"ב וטוען כי הסרת הסנקציות מתבצעת לטובת משטר אל-ג'ולאני. דאעש מציג את תנאי החוק כאילו הם "צ'ק-ליסט נאמנות" בין ג'ולאני לאמריקה. הוא מצביע על כמה תנאים: התחייבות לפעול נגד דאעש בידוד לוחמים זרים שמירה על זכויות מיעוטים הימנעות מפעילות צבאית נגד מדינות שכנות התקדמות לקראת הסכמי ביטחון ולבסוף, הרמיזה הצינית ל–"ביטחון היהודים" כל אלה מוצגים כהוכחה כי אל-ג'ולאני "משרת את האינטרסים הצלבניים-יהודיים". מבחינתו של דאעש: אל-ג'ולאני הוא שליח אמריקאי, שהפך ארגון ג'יהאדיסטי קודם (ג'בהת אל-נוסרה) לגוף פוליטי פרו-מערבי. דאעש מתייחס בזלזול לשורה של חגיגות עצמאות במדינות ערב - וטוען כי הן כולן תוצר של הסכמים קולוניאליים, חתומים על ידי "הפולשים". כך הוא ממקם את ההתנהלות של אל-ג'ולאני בתוך מסגרת רחבה: 📌 המהפכה הסורית "נחטפה" כמו מהפכות אחרות 📌 הכוחות הבינלאומיים מכתיבים את תוצאותיה 📌 השלטון החדש הוא המשך ישיר של הישן 📌 העצמאות היא מדומה בלבד בשורה התחתונה, וכך ארגון הטרור הג'האדיסטי מנחה את מחבליו ותומכיו: סוריה "שוחררה" רק מדת האסלאם, לא משלטון הכופרים. מבחינתו שלטונו של אל-ג'ולאני הוא שלטון "כופר" והוא רואה בו כממשיך דרכו של אסד (בלגלוג) מבחינתו של דאעש התצנהלותו של אל-ג'ולאני היא בגידה באסלאם ומנסה להשוות בינו לבין אסד לפי פרספקטיבה מעוותת שלו: על פי דאעש: 📌 אל-ג'ולאני ואסד - שניהם מגנים על גבול ישראל 📌 אל-ג'ולאני ואסד - שניהם פועלים נגד ג'יהאדיסטים 📌 אל-ג'ולאני ואסד - שניהם מקבלים תמיכה בינלאומית מסוימת 📌 אל-ג'ולאני ואסד - שניהם שולטים תחת מסגרת חוקית-לאומית "כופרת" ולכן, דאעש אומר: "סוריה שוחררה משליטת האסלאם... אל-ג'ולאני נלחם ללא לאות נגד שלטון השריעה." מבחינת דאעש, אין הבדל בין רודן חילוני לרודן אסלאמי-לכאורה שאינו מקבל את השריעה במלואה. האויב העיקרי של השריעה, לפי דאעש, אינו בהכרח אסד - אלא הבוגדים מבית, ובראשם ג'ולאני מאמר המערכת של דאעש מעלה כמה מסקנות אסטרטגיות: 📌 המאמר מייצג ניסיון מובנה לשמר את עליונותו הדתית של דאעש ולהחזיר את מעמדו כתנועת הדגל של הסלפיה-ג'האדיה. 📌 דאעש בונה נראטיב של “מהפכה שנחטפה” כדי להתסיס ולתקוע טריז בין תומכיו של אל-ג'ולאני והצטרפותם בחזרה לשורותיו (רבים מאנשי משטרו של אל-גו'לאני היו בדאעש בעבר) 📌 ההשוואה לאסד, לנורמליזציה עם ישראל ולברית עם טראמפ נועדה לעורר רגשות של בגידה, כעס והתמרמרות. זהו מנגנון גיוס קלאסי לג'האדיסטים. 👈לקבלת ייעוץ לעסקים שלכם בנוגע לדיסאינפורמציה, פייק ניוז - צרו קשר עכשיו עם ערן להב 👇 🎯רוצה לראות איך נראית מלחמת מידע אמיתית? 🎯דע את האמת, לפני שמישהו ישכתב אותה בשבילך. 👈 צור קשר כאן 👈ספרו החדש של ערן להב - קוד הג'יהאד - הספר שחושף את הרעיון שמאחורי דאעש, אל-קאעידה, א-שבאב, אל-ג'ולאני ועוד. גלו את הקוד עכשיו כאן  👈 הכירו את המדיניות האיראנית האזורית - "היצואן- מרכזיותו של קאסם סולימאני במדיניות האיראנית האזורית", הספר הראשון מסוגו העוסק בקאסם סולימאני ומרכזיותו במדיניות האיראנית האזורית וכיצד היא משפיעה על ביטחונה של ישראל. המסמך החשוב ביותר להבנת המלחמה הרב-זירתית נגד ישראל👈 כנסו לכאן 👈כל העדכונים על כל מה שקורה סביבנו במזרח התיכון - בערוץ הטלגרם של מבטרור לילה טוב אירופה, סבאח אל-חיר אורובה...👇 👈עוד על דאעש-לחצו כאן הכירו את ארגון דאעש והאידיאולוגיה הקיצונית שלו: 👈האזינו לפרק המרתק על דאעש בפודקאסט על הכוונת: דאעש: ג'האד למתקדמים-לחצו כאן  👈🎧על הכוונת: דאעש: ג'האד למתקדמים- הקליקו כאן להאזנה גם בספוטיפיי 👈כל העדכונים על כל מה שקורה סביבנו במזרח התיכון - בערוץ הטלגרם של מבטרור 👈מה המניע הטורקי בניז'ר? במאמר של מבטרור-לחצו כאן  עוד במבטרור: לחצו כאן-האם סוריה מתפרקת? פעם איראן הייתה בעל הבית בסוריה... אל-ג'ולאני התהפך על אסד ועל הציר בראשות איראן ועכשיו הם מחזירים לו ולארדואן... זהו אפקט אל-ג'ולאני-לחצו כאן מהו הדחף לסחף להכיר במדינה פלסטינית? הפכו את אותיות ה'דחף' ותקבלו את התשובה האמיתית: 'פחד' הלחצים האחרונים שמופעלים על ישראל מצד צרפת, בריטניה ומדינות נוספות לבצע "צעדים ממשיים" כלפי עזה משקפים בעיקר לחץ פנימי באותן מדינות. הן מתמודדות עם אתגרים מוסלמיים בתוך גבולותיהן, בערים ובכיכרות, עם מעגלים בלתי פוסקים של אלימות ברחובות. 📌על מה בעצם מצהירות אותן מדינות? 📌למה ההכרזות האומללות הללו הן דווקא סיפורה המוזר של אירופה? 👈כל הפרטים במאמר מיוחד של מבטרור-לחצו כאן מה שהעוקבים של מבטרור יודעים לפני כולם👇 צפו בפרק החשוב בפודקאסט על הכוונת על "סוריה החדשה" של אל-ג'ולאני: אז האם סוריה היא אפגניסטן החדשה? מנהיג המורדים הג'האדיסטים בסוריה, אבו מוחמד אל-ג'ולאני, שואף להקים משטר חדש בסוריה במקום זה של בשאר אל-אסד, כאשר מדינות רבות, כולל ישראל, ארצות הברית, רוסיה וטורקיה, עוקבות מקרוב אחרי המתרחש. אל-ג'ולאני ממשיך בגרסת ה"ג'יהאד-לייט" שלו- מחייך ומדבר "מערבית", אך שורשיו נטועים עמוק עמוק באידיאולוגיה ג'האדיסטית חסרת פשרות מבית היוצר של אל-קאעידה. החשש העיקרי הוא שהשינויים האחרונים יובילו ליצירת סוג של "אפגניסטן חדשה", טליבאן סטייל בסוריה, דבר שיאפשר לארגונים ג'האדיסטים לפרוח בתנאים הללו. 📌מה קורה עתה בסוריה? 📌מיהו אותו אבו מחמד אל-ג'ולאני? 📌ומה קרה במסגד בדמשק? בפרק זה דיברתי על האויב החדש שעלול לשבת על גבולה של ישראל. 👈הצטרפו אליי לעוד פרק מרתק בפודקאסט על הכוונת: האם סוריה היא אפגניסטן החדשה? 👈 הקליקו לצפייה בפרק ביוטיוב  👈🎧 הקליקו להאזנה לפרק בספוטיפיי   דאעש, אל-ג'ולאני, טראמפ, סוריה, ארה"ב, ישראל, ג'יהאדיסטים, ג'האדיסטים

                    רוצה להמשיך לקרוא?

                    רק המנויים של eranlahav-mabaterror.com יכולים לקרוא את הפוסט הזה.

                     
                     
                     

                    צור קשר

                    תודה רבה!

                    bottom of page