top of page

ערן להב | מבטרור

חיפוש

בין דעוה לטרור: האסלאם הפוליטי מול המערב - כשהשיח הופך לנשק

Eran Lahav
26 בדצמ׳ 2025
זמן קריאה 7 דקות

ביום ראשון, 14 בדצמבר 2025, נערכה בחוף בונדי ביץ’ שבסידני מסיבת חנוכה פתוחה לציבור, בה השתתפו כ־2,000 חוגגים. בשעה 18:47 לערך הגיעו למקום שני מחבלים חמושים, פתחו בירי לעבר הקהל ורצחו כ־15 בני אדם, לצד פציעתם של כ־42 נוספים. היה זה פיגוע הטרור הקטלני ביותר שידעה אוסטרליה זה שלושה עשורים. מעבר לזוועה עצמה, מדובר באירוע בעל משמעות סמלית עמוקה: מתקפה המכוונת נגד קהילה דתית בזמן חג, כחלק ממאבק בין־דתי מתמשך בין האסלאם הרדיקלי לבין העולם היהודי־נוצרי.

ואולם, מבט מעמיק מגלה כי אין מדובר באירוע חריג או מנותק מהקשרו. הפיגוע משקף תופעה רחבה בהרבה, המתרחשת זה שנים מתחת לרדאר של החברה המערבית. מאחורי פעולה אלימה אחת מסתתר דפוס עקבי של עימות אידיאולוגי ודתי מתמשך, שמנהל האסלאם הפוליטי נגד המערב וישראל. זהו מאבק שאינו מתמצה בנשק חם או בפיגועים, אלא עושה שימוש שיטתי בכלים אידיאולוגיים, מוסדיים, תודעתיים ודמוגרפיים.

בבסיסו ניצבת תפיסה של מלחמת ציוויליזציות. בעוד שגורמים אסלאמיסטיים רואים עצמם כחלק ממערכה כוללת וארוכת־טווח, המערב נוטה לפרש כל אירוע כ”מקרה בודד”, תוך סירוב להכיר בכך שהמאבק כבר מתקיים בתוך גבולותיו. הפער הזה בין יריב שפועל מתוך תפיסה מלחמתית כוללת לבין חברה שמסרבת להכיר בעצם קיומה של מלחמה - יוצר פגיעוּת אסטרטגית עמוקה.

האסלאמיזם הרדיקלי אינו שוליים קיצוניים. מדובר באידיאולוגיה סדורה, מגובשת ובעלת חזון אסטרטגי ברור, השואפת לערער ואף למוטט את הסדר המערבי מתוך סבלנות והתאמה למציאות משתנה. בעיניה, העימות עם ישראל והמערב אינו סכסוך מדיני או טריטוריאלי הניתן לפתרון בפשרה, אלא מלחמה דתית כוללת בין סדר אסלאמי לבין עולם חילוני, ליברלי ויהודי־נוצרי.

הבחירה לפגוע ביהודים דווקא בחגים, בבתי כנסת ובמרכזי קהילה אינה מקרית. מדובר במסר תיאולוגי ברור: שלילת הלגיטימיות של עצם הקיום היהודי והמערבי, ושל עצם הזכות לקיים אורח חיים שאינו אסלאמי. במסגרת תפיסה זו, פגיעה ב”כופרים” אינה רק מותרת - היא מוצגת כחובה דתית הנובעת ממחויבות לג’יהאד. זהו טרור סימבולי, שמטרתו לערער לא רק ביטחון פיזי אלא זהות תרבותית ותודעתית.

מול אתגר כזה, התגובה המערבית נראית לעיתים מיושנת וחסרת התאמה. מערכות ביטחון נבנו כדי להתמודד עם פשיעה או טרור קלאסי, לא עם אידיאולוגיה חוצת־גבולות הפועלת בתוך מרחב אזרחי ודמוקרטי. במקביל, השיח הציבורי נזהר מלהגדיר את האיום במונחים דתיים או תרבותיים, מחשש להאשמות בגזענות או “אסלאמופוביה”. כך נוצר מצב פרדוקסלי: יריב שמנהל מערכה כוללת מול חברה שמסרבת להכיר בכך שהיא בעיצומו של עימות.

הכשל המרכזי של המערב הוא ההתמקדות בפיגוע עצמו - בקצה הקרחון. האלימות היא רק הביטוי הגלוי ביותר של פרויקט רחב בהרבה, שמטרתו שינוי יסודי של הסדר החברתי והפוליטי מבפנים. במרכז הפרויקט הזה עומד האסלאם הפוליטי, ובייחוד תנועת האחים המוסלמים. בניגוד לארגוני ג’יהאד אלימים הפועלים בגלוי, האחים המוסלמים מאמצים אסטרטגיה הדרגתית: הקמת מוסדות קהילה, חדירה למערכות חינוך ורווחה, התארגנות פוליטית, ולבסוף עיצוב מחדש של הנורמות והחוקים במדינות המארחות.

בתפיסתם, האסלאם אינו רק אמונה פרטית אלא מערכת שלטונית כוללת. מכאן נובעת השאיפה להחליף את המדינה החילונית בסדר המבוסס על חוק דתי אסלאמי. הדרך לשם, בניגוד לדימוי הרווח, אינה מחייבת מהפכה אלימה מיידית, אלא בנייה סבלנית ומתמשכת של כוח והשפעה.

האידיאולוגיה האסלאמיסטית התגבשה במאה ה־20 כתגובה למודרנה המערבית ולקריסת הסדר האסלאמי המסורתי. זוהי תפיסת עולם כוללת, הרואה באסלאם תשתית שלטונית מלאה: משפטית, פוליטית, חינוכית וחברתית, העומדת בסתירה לעקרונות המדינה החילונית. היא נשענת על תודעה היסטורית של השפלה קולקטיבית: ביטול הח’ליפות העות’מאנית, הקולוניאליזם האירופי והקמת מדינת ישראל, הנתפסת כסמל מוחשי לחדירת הסדר הליברלי־יהודי אל לב המרחב המוסלמי.

מתוך תפיסה זו נובעת סבלנות אסטרטגית יוצאת דופן. האסלאמיזם אינו פועל רק מתוך דחיפות אלימה, אלא מתוך ראייה רב־דורית, שבה בניית תשתיות חינוכיות, דתיות וחברתיות חשובה לא פחות מפעולה צבאית. אחד ממקורות כוחו המרכזיים הוא יכולת הסתגלות גבוהה: הפעלת טרור גלוי כאשר התנאים מאפשרים זאת, ולצדו אימוץ שיח מתון, השתלבות במוסדות דמוקרטיים וניצול שיח זכויות האדם כאשר הדבר משרת את היעד האידיאולוגי.

מנקודת מבט זו, העימות עם ישראל והמערב אינו בר־פתרון באמצעות הסכמים או פשרות זמניות. מדובר במאבק על עצם הלגיטימיות של הסדר העולמי הקיים. ישראל נתפסת כסמל מרוכז של המערכת הליברלית, והמערב ככוח המאיים על החזון האסלאמיסטי באמצעות חילוניות, פלורליזם וריבונות אזרחית.

הדמוקרטיה ככלי להחלשתה

בעשורים האחרונים מתרחש באירופה ובצפון אמריקה תהליך שקט אך עמוק. קהילות מוסלמיות גדלות במרכזים עירוניים, ובחלק מהמקומות מתגבשים דפוסי ייצוג פוליטי המאפשרים יצירת כוח מאורגן. כאשר כוח זה מנותב בידי גורמים אסלאמיסטיים, מתקבל שינוי מצטבר במדיניות עירונית, חינוכית ותרבותית המשקף רגישויות דתיות־פוליטיות חדשות.

תהליך זה מלווה לא אחת בברית טקטית עם זרמים פרוגרסיביים. תחת שיח של “אנטי־קולוניאליזם”, “מאבק בגזענות” ו”זכויות מיעוטים”, נוצר חיבור אינטרסים: השמאל הרדיקלי מוצא באסלאמיזם בן־ברית נגד המערב הליברלי, והאסלאמיסטים זוכים ללגיטימציה במיינסטרים.

כך מתגבשת “הברית האדומה־ירוקה”: חיבור בין אידיאולוגיות סותרות במהותן, אך מאוחדות סביב דה־לגיטימציה של ישראל והמערב. במסגרת זו, כל ביקורת על אסלאם פוליטי מתויגת כהתקפה גזענית, ודיון על גבולות חופש הביטוי הופך לחשוד מראש.

כדי להבין כיצד רעיונות אלה מחלחלים, יש לבחון את מנגנוני ההשפעה. כאן פועלת דוקטרינת הדעוה - תפיסה של הפצה, הכשרה ומימוש, המותאמת לעידן הגלובלי. תחילה מופצים נרטיבים דרך מדיה, רשתות חברתיות ואקדמיה; לאחר מכן נבנות תשתיות בקמפוסים, מכוני מחקר ותכניות חינוך; ולבסוף מתורגמת ההשפעה לכוח פוליטי ודיפלומטי.

ייחודה של אסטרטגיה זו הוא היכולת לפעול בשני מישורים במקביל: לשמר קשרים עם תנועות וארגונים אלימים, ובו־בזמן ליהנות מתדמית של שחקן מתון ולגיטימי בזירה הבינלאומית. זהו “כוח רך” שמוביל לתוצאות קשות.

חמאס כדגם משולב

בחזית האסלאמיסטית נגד ישראל ניצב חמאס - דוגמה מובהקת למודל משולב של אסלאם פוליטי, טרור צבאי ולוחמת תודעה. כחלק מהאחים המוסלמים, חמאס מיישם תפיסה של ג’יהאד מתמשך כמאבק רב־דורי. מצעו משנת 1988 מגדיר את שלילת קיומה של ישראל כחובה דתית, ולא כעמדה פוליטית נתונה למשא ומתן.

בעזה הקים חמאס רשת רחבה של מוסדות חינוך ותנועות נוער, המשמשות להטמעת אידיאולוגיה ג’יהאדיסטית מגיל צעיר, תחת מעטפת של חינוך חברתי או לאומי. במקביל, הוא נהנה מתמיכה צבאית ולוגיסטית נרחבת מאיראן השיעית - ביטוי לפרגמטיות של הפרויקט האסלאמיסטי, שבו היעד המשותף גובר על פערים תיאולוגיים.

חמאס פועל בשני מישורים: מצד אחד, שותפות עמוקה עם ציר הטרור האזורי; מצד שני, מאמץ שיטתי לבניית תדמית של גורם פוליטי “אחראי”. לוחמת התודעה הדיגיטלית שלו מצליחה למסגר אותו כ”תנועת שחרור” וכקורבן של קולוניאליזם, ומשפיעה במיוחד על דעת קהל צעירה במערב. כלי תקשורת בינלאומיים תורמים לכך כאשר הם מעניקים להנהגתו במה פוליטית, תוך טשטוש האידיאולוגיה הג’יהאדיסטית שבבסיס פעילותו.

חמאס, אם כן, אינו יוצא דופן - אלא מקרה מבחן שממחיש כיצד אסלאם פוליטי מחבר בין טרור, דעוה ולוחמת תודעה כחלק מאקוסיסטם רחב. אקוסיסטם זה כולל מסגדים, עמותות, ערוצי מדיה ומכוני מחקר, שכל אחד מהם נראה לגיטימי בפני עצמו, אך יחד יוצרים מערכת חתרנית המנצלת את כללי המשחק הדמוקרטיים כדי לשנותם מבפנים.

כאשר ארגונים אסלאמיסטיים מציגים עצמם כנציגים הבלעדיים של קהילות מוסלמיות, כל ביקורת עליהם מתויגת כהתקפה על המיעוט כולו. כך מושתק דיון בנושאים שנויים במחלוקת, והמרחב הדמוקרטי מצטמצם בשם ההכלה.

הדילמה המערבית

המערב ניצב מול שאלה קשה: כיצד להגן על הדמוקרטיה מבלי לפגוע בעקרונותיה? צעדים כמו פיקוח על מימון זר, הגדרת ארגונים כטרוריסטיים והגבלות על הסתה הם חיוניים - אך מעוררים חשש לפגיעה בזכויות מיעוטים. עם זאת, הימנעות מהחלטות קשות מובילה לשחיקה איטית של אותו סדר ליברלי עצמו.

ישראל, בהקשר זה, איננה רק יעד טרור - אלא מבחן לחץ למערב כולו. השיח האנטי־ישראלי בקמפוסים, במדיה ובמערכות פוליטיות משפיע ישירות על הלגיטימציה שלה להגן על עצמה. הניסיון להפריד בין “הבעיה הישראלית” לבין האתגר הפנימי של המערב הוא אשליה מסוכנת. העימות אינו גל אלימות חולף, אלא התנגשות עומק בין תפיסות עולם. האסלאם הפוליטי פועל מתחת לסף ההגדרה: בין זכויות אדם לטרור, בין שיח מתון לאידיאולוגיה רדיקלית. דמוקרטיה שאינה מכירה באויביה הרעיוניים מסכנת את עצמה.

בסופו של דבר, הבחירה אינה בין ביטחון לחירות, אלא בין חירות מודעת, לבין חירות שמפקירה את עצמה. מאבקי העתיד לא יוכרעו רק בשדות הקרב, אלא ביכולת לזהות אידיאולוגיה פוליטית רדיקלית גם כאשר היא עטופה בשפת זכויות. מי שיסרב לקרוא למציאות בשמה, עלול לגלות שלא רק הותקף אלא עוצב מחדש מבפנים.

👈לקבלת ייעוץ לעסקים שלכם בנוגע לדיסאינפורמציה, פייק ניוז - צרו קשר עכשיו עם ערן להב 👇

🎯רוצה לראות איך נראית מלחמת מידע אמיתית?

🎯דע את האמת, לפני שמישהו ישכתב אותה בשבילך.

👈 צור קשר כאן

עוד במבטרור:

לחצו כאן-האם סוריה מתפרקת?

פעם איראן הייתה בעל הבית בסוריה... אל-ג'ולאני התהפך על אסד ועל הציר בראשות איראן ועכשיו הם מחזירים לו ולארדואן...

זהו אפקט אל-ג'ולאני-לחצו כאן

מהו הדחף לסחף להכיר במדינה פלסטינית?

הפכו את אותיות ה'דחף' ותקבלו את התשובה האמיתית: 'פחד'

הלחצים האחרונים שמופעלים על ישראל מצד צרפת, בריטניה ומדינות נוספות לבצע "צעדים ממשיים" כלפי עזה משקפים בעיקר לחץ פנימי באותן מדינות. הן מתמודדות עם אתגרים מוסלמיים בתוך גבולותיהן, בערים ובכיכרות, עם מעגלים בלתי פוסקים של אלימות ברחובות.

📌על מה בעצם מצהירות אותן מדינות?

📌למה ההכרזות האומללות הללו הן דווקא סיפורה המוזר של אירופה?

👈כל הפרטים במאמר מיוחד של מבטרור-לחצו כאן

מה שהעוקבים של מבטרור יודעים לפני כולם👇

צפו בפרק החשוב בפודקאסט על הכוונת על "סוריה החדשה" של אל-ג'ולאני:

אז האם סוריה היא אפגניסטן החדשה?

מנהיג המורדים הג'האדיסטים בסוריה, אבו מוחמד אל-ג'ולאני, שואף להקים משטר חדש בסוריה במקום זה של בשאר אל-אסד, כאשר מדינות רבות, כולל ישראל, ארצות הברית, רוסיה וטורקיה, עוקבות מקרוב אחרי המתרחש.

אל-ג'ולאני ממשיך בגרסת ה"ג'יהאד-לייט" שלו- מחייך ומדבר "מערבית", אך שורשיו נטועים עמוק עמוק באידיאולוגיה ג'האדיסטית חסרת פשרות מבית היוצר של אל-קאעידה.

החשש העיקרי הוא שהשינויים האחרונים יובילו ליצירת סוג של "אפגניסטן חדשה", טליבאן סטייל בסוריה, דבר שיאפשר לארגונים ג'האדיסטים לפרוח בתנאים הללו.

📌מה קורה עתה בסוריה?

📌מיהו אותו אבו מחמד אל-ג'ולאני?

📌ומה קרה במסגד בדמשק?

בפרק זה דיברתי על האויב החדש שעלול לשבת על גבולה של ישראל.

👈הצטרפו אליי לעוד פרק מרתק בפודקאסט על הכוונת: האם סוריה היא אפגניסטן החדשה?

👈 הקליקו לצפייה בפרק ביוטיוב

👈🎧 הקליקו להאזנה לפרק בספוטיפיי

👈 הכירו את המדיניות האיראנית האזורית - "היצואן- מרכזיותו של קאסם סולימאני במדיניות האיראנית האזורית", הספר הראשון מסוגו העוסק בקאסם סולימאני ומרכזיותו במדיניות האיראנית האזורית וכיצד היא משפיעה על ביטחונה של ישראל.

👈 כנסו לכאן: המסמך החשוב ביותר להבנת המלחמה הרב-זירתית נגד ישראל: https://www.theexporter-mabaterror.com/

👈כל העדכונים על כל מה שקורה סביבנו במזרח התיכון - בערוץ הטלגרם של מבטרור

👈ספרו החדש של ערן להב - קוד הג'יהאד - הספר שחושף את הרעיון שמאחורי דאעש, אל-קאעידה, א-שבאב, אל-ג'ולאני ועוד. גלו את הקוד עכשיו כאן

לילה טוב אירופה, סבאח אל-חיר אורובה...👇

👈עוד על דאעש-לחצו כאן

הכירו את ארגון דאעש והאידיאולוגיה הקיצונית שלו:

👈האזינו לפרק המרתק על דאעש בפודקאסט על הכוונת: דאעש: ג'האד למתקדמים-לחצו כאן

👈🎧על הכוונת: דאעש: ג'האד למתקדמים- הקליקו כאן להאזנה גם בספוטיפיי

👈כל העדכונים על כל מה שקורה סביבנו במזרח התיכון - בערוץ הטלגרם של מבטרור

👈מה המניע הטורקי בניז'ר? במאמר של מבטרור-לחצו כאן

אסלאם פוליטי, טרור אסלאמי, מאבק בין האסלאם למערב, טרור אידיאולוגי, חמאס והאחים המוסלמים,

לוחמת תודעה אסלאמיסטית, איום אסלאמיסטי על המערב, מלחמת ציוויליזציות, דעוה אסלאמית, אסלאמיזם רדיקלי, טרור סמלי, הקצנה דתית במערב, חדירה למוסדות דמוקרטיים, ברית אדומה־ירוקה,

אנטי־ישראליות באירופה, הסתה דתית וטרור, אסטרטגיה אסלאמיסטית רב־דורית

רוצה להמשיך לקרוא?

רק המנויים של eranlahav-mabaterror.com יכולים לקרוא את הפוסט הזה.

הצטרפות לתוכנית מנויים

פוסטים אחרונים

הצג הכול

א-שבאב בסומליה, דאעש ח'וראסאן, אל-קאעדה במערב אפריקה - כולם פועלים מתוך אותו ספר חוקים. מה קוד הג'יהאד?

סומלילנד, ישראל והקרב על קרן אפריקה: המהלך השקט שמערער את כללי המשחק באזור

סומלילנד, ישראל והקרב על קרן אפריקה: המהלך השקט שמערער את כללי המשחק באזור

במאמר מערכת של המגזין השבועי של דאעש, אל-נבאא', מתייחס ארגון הטרור הסלפי-ג'האדיסטי לעונת חג המולד והחשש במדינות המערב מפיגועים ופעילויות טרור שונות וקורא לפגיעה ביהודים ונוצרים:

במאמר מערכת של המגזין השבועי של דאעש, אל-נבאא', מתייחס ארגון הטרור הסלפי-ג'האדיסטי לעונת חג המולד והחשש במדינות המערב מפיגועים ופעילויות טרור שונות וקורא לפגיעה ביהודים ונוצרים:

bottom of page