אסלאם עסקי: על יחסי קטר והטליבאן והאג'נדה האזורית של קטר

לאחר השתלטות הטליבאן על אפגניסטן באוגוסט 2021, הודיע הארגון הקיצוני כי הוא מבקש לשמור על יחסים טובים עם שכנותיה של אפגניסטן: סין, הודו, איראן, רוסיה, פקיסטן וגם מדינות המפרץ. עם זאת, לאור היחסים הקיימים, מי שנבחרה להיות המתווך העיקרי שמאפשר לה  למלא תפקיד משמעותי בעיצוב המדיניות האזורית של אפגניסטן היא קטר. קטר בנתה את יחסיה עם הטליבאן כבר לפני שנים, כאשר אפשרה לטליבאן לפתוח משרד פוליטי בדוחה ב-2013, בתמיכת הממשל האמריקני . 

וושינגטון חיפשה אז מקום ניטרלי לנהל משא ומתן עם הטליבאן על מנת להכין את נסיגת הכוחות מאפגניסטן. המשרד נפתח לאחר שמשא ומתן ישיר כושל בין הטליבאן מחד לנציגי אפגניסטן ונאט"ו לשעבר מאידך הוביל להבנה שצריך לפתוח ערוץ ברור עם הטליבאן. המשרד הזה אפשר לאמריקאים לפתוח בשיחות חשאיות עם הטליבאן, בזמן שבאופן רשמי הם המשיכו לתמוך בממשלה האפגנית. קטר הייתה כביכול על תקן המתווכת בשיחות הללו, אך בפועל שימשה כפטרון של הטליבאן. כחלק מהמשא ומתן, הסכימו האמריקאים לשחרר אסירים מהטליבאן. בין המשוחררים היה אחד ממייסדי הטליבאן, מולה עבד אל-ע'אני ברדאר, שהפך מנהל הלשכה המדינית של הארגון בקטר.

תמיכתה של ארצות הברית בקטר כמתווכת בשיחות עם הטליבאן - סיפקה לאחרונה פלטפורמה לתפקיד רחב יותר בהתפתחויות הצידיות באפגניסטן. גם לאחר קריסת השיחות בדוחה ב-2020 בין הטליבאן לממשלת אפגניסטן לשעבר, מדינות מערביות וארגונים בינלאומיים בפרט קיבלו את הלגיטימיות של קטר כמתווכת ונקודת הקשר לטליבאן. מזכיר המדינה האמריקני, אנתוני בלינקן, שר ההגנה לויד אוסטין, ושרי חוץ אירופיים מגרמניה, בריטניה, הולנד ואיטליה הגיעו ברכבת אווירית לקטר- מה שהדגיש את חשיבותה כמתווכת לנושא אפגניסטן- וזאת בהשוואה למדינות אחרות כמו סין, פקיסטן ורוסיה.  

בפברואר 2020 חתמה ארצות הברית על הסכם שלום היסטורי עם הטליבאן, במסגרתו התחייבה לסגת בהדרגה מאפגניסטן ולהסיר את הסנקציות מהארגון. הטליבאן מצדו הסכים לכבד זכויות אדם, לא לאפשר פעילות טרור מהשטחים שבשליטתו, ולפתוח בדיאלוג עם הממשלה האפגנית למציאת פתרון באפגניסטן.

זמן קצר לאחר מכן, עבד אל-ע'אני ברדאר, שניהל את הלשכה המדינית של הטליבאן בקטר- נחת באפגניסטן כדי להתמנות לנשיאה החדש מטעם הטליבאן. ברדאר הגיע במטוס של חיל האוויר הקטרי מתוצרת ארצות הברית. 

מכיוון שרוב מדינות העולם לא מכירות באופן רשמי במשטר הטליבאן, ומרבית השגרירויות המערביות נטשו את אפגניסטן- הן יצטרכו להסתייע בתיווך של גורם שלישי, מה שממצב את את קטר כמועמדת הטבעית לתפקיד זה. האינטרס העיקרי של קטר בנושא האפגני, כבנושאים אחרים, הוא לבסס את מעמדה כמתווך אזורי. קטר מתמקדת בהשפעתה האזורית והבינלאומית על ידי תיווך יוקרתי שמביא למיקומה כשחקנית מרכזית בעיני מעצמות העולם וארגונים בינלאומיים. כך למשל תיווכה קטר בין גרמניה לטליבאן במהלך 2024 להחזרת מהגרים אפגניים לאפגניסטן. 

עם זאת, ישנם גורמים בינלאומיים הגורסים כי קטר נותנת במה לארגון קיצוני כמו הטליבאן שאף משתף פעולה באופן ישיר עם ארגון אל-קאעדה ומסייעת לטרור בינלאומי. 

המדיניות הקטרית בבסיסה נובעת מאג'נדה המשלבת אסלאם פוליטי עם אג'נדה עסקית. המדיניות הקטרית כוללת סיוע חומרי, כמו מימון או אפילו חימוש של גורמים שונים, או סיוע תדמיתי. כך למשל תחנת הטלוויזיה הקטרית, אל-ג'זירה, שבסיסה בדוחה, נותנת לטליבאן פלטפורמה לפנות לעולם כבר שנים. הלשכה המדינית של הטליבאן בדוחה עברה תהליך של מיתוג מהיר והוצגה כנציגה הלגיטימית של העם האפגני, מעין חלופה לממשלה היושבת בקאבול.

דוגמה לקשריה העמוקים של קטר באפגניסטן היא כי זמן קצר לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר, רשת אל-ג'זירה הקטרית הייתה כלי התקשורת היחיד שהצליח לראיין את המבוקש מספר 1 בעולם דאז, אסאמה בן לאדן, מנהיג אל-קאעדה במקום מסתורו באפגניסטן. באמצעות מדיניות זו קטר מקדמת את האינטרסים שלה באופן בלתי ישיר ומנצלת את העובדה כי היא בעלת ברית קרובה של ארצות הברית. 

נראה כי קטר אינה חוששת מקשר עם כמה שחקנים בעייתיים, ביניהם חמאס, איראן והאחים המוסלמים- להיפך הקשר הזה ממצב אותה כשחקן מפתח היחידי שיכול לסייע למצוקות המערב מול גורמים עוינים אלה. כך היא מנצלת את הסכסוכים האזוריים ובעיותיו של המערב כדי להציב את הפתרון על השולחן מבית היוצר של האמירות הקטנה והעשירה. האסטרטגיה של קטר מראה חשיבה עסקית יותר מאשר אידיאולוגית. עם זאת, ראייתה של קטר אינה עסקית גרידא, כי אם טומנת בחובה יצירת תלות של גורמים במערב כדי שהיא תוכל להיות השחקן המרכזי והכתובת היחידה לפתרון בעיות מול גורמים אנטי מערביים במזרח התיכון.